מה גורם לפטרת ציפורניים? כל הסיבות והגורמים שחשוב להכיר

כ-20% מהאנשים מעל גיל 60 סובלים מפטרת ציפורניים - האם ההרגלים היומיומיים שלכם מעלים את הסיכון?

לשתף עם חברים
מה גורם לפטרת ציפורניים? כל הסיבות והגורמים שחשוב להכיר

מה גורם לפטרת ציפורניים? כל הגורמים והסיבות שחשוב להכיר

פטרת ציפורניים היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים – כ-10% מהאוכלוסייה הכללית סובלים ממנה, ובקרב אנשים מעל גיל 60 השיעור עולה לכ-20% ויותר. מדובר בזיהום פטרייתי שפוגע במבנה הציפורן, גורם לשינוי צבעה, עיבויה והתפוררותה. הבנת הגורמים השונים לפטרת ציפורניים יכולה לעזור לכם לזהות סיכונים, לנקוט באמצעי מניעה יעילים ולשמור על בריאות הציפורניים לאורך זמן. במאמר זה נסקור את כל הסיבות והגורמים שחשוב להכיר, החל מהמיקרואורגניזמים האחראיים לזיהום ועד להרגלים היומיומיים שעלולים להגביר את הסיכון להידבקות.

הגורמים העיקריים לפטרת ציפורניים

פטרת ציפורניים נגרמת על ידי מספר סוגים של מיקרואורגניזמים שונים, כאשר כל אחד מהם חודר לציפורן ומתפתח בתנאים ספציפיים. הכרת הגורמים הביולוגיים תסייע להבין כיצד מתחיל הזיהום וכיצד הוא מתפשט.

פטריות דרמטופיטים – הגורם השכיח ביותר

פטריות מסוג דרמטופיטים הן האחראיות לרוב המכריע של מקרי פטרת הציפורניים, ומהוות כ-90% מכלל הזיהומים. פטריות אלו מתמחות בפירוק קרטין, החלבון המרכיב את הציפורניים, השיער והעור. הן משגשגות בסביבה חמה ולחה, מה שהופך את אזור כפות הרגליים למקום אידיאלי להתפתחותן. הפטרייה הנפוצה ביותר מקבוצה זו נקראת Trichophyton rubrum, והיא אחראית ליותר מ-70% ממקרי פטרת הציפורניים ברגליים.

שמרים וטפילים שחודרים דרך סדקים קטנים

בנוסף לדרמטופיטים, גם שמרים מסוג Candida וטפילים שונים יכולים לגרום לפטרת ציפורניים. שמרים אלו נמצאים באופן טבעי על העור, אך כאשר הם חודרים דרך סדקים קטנים בציפורן או בעור שמסביב לה, הם עלולים לגרום לזיהום. פגיעות קטנות בציפורן, כמו אלו הנגרמות מחיתוך לא נכון, חבלה או לחץ ממשי, יוצרות פתח כניסה נוח למיקרואורגניזמים אלו.

זיהום שמתפשט ממקומות ציבוריים

מקומות ציבוריים רטובים כמו בריכות שחייה, חדרי הלבשה, מקלחות משותפות וסאונות הם מוקדי הדבקה עיקריים. הפטריות יכולות לשרוד על משטחים לחים במשך זמן רב, וכאשר אנשים הולכים יחפים באזורים אלו, הם חושפים את רגליהם לנגיפורים פטרייתיים. הסביבה החמה והלחה במקומות אלו מספקת תנאים אופטימליים להישרדות ולהתרבות הפטריות.

גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי להידבקות

לא כל אדם שנחשף לפטריות יפתח בהכרח זיהום. ישנם גורמי סיכון מסוימים שמגבירים משמעותית את הסיכוי להידבקות ולהתפתחות פטרת ציפורניים.

עקבו אחרי בטטה ואולי תחיו עד 120!

גיל מתקדם ומערכת חיסון מוחלשת

עם הגיל, הציפורניים נעשות יבשות ושבירות יותר, מה שמקל על חדירת פטריות. בנוסף, זרימת הדם לקצוות הגפיים פוחתת, והיכולת של מערכת החיסון להתמודד עם זיהומים נחלשת. אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, בין אם בשל מחלות אוטואימוניות, טיפולים כימותרפיים או נטילת תרופות מדכאות חיסון, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפתח פטרת ציפורניים.

סוכרת ובעיות במחזור הדם

אנשים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפטרת ציפורניים מכמה סיבות. רמות סוכר גבוהות בדם מספקות מזון לפטריות, והנוירופתיה הסוכרתית עלולה להפחית את התחושה ברגליים, כך שפציעות קטנות עלולות להישאר ללא טיפול. בעיות במחזור הדם ההיקפי, הנפוצות בקרב חולי סוכרת ואחרים, מפחיתות את אספקת הדם לאצבעות הרגליים ופוגעות ביכולת הגוף להילחם בזיהומים.

הזעת יתר ונעילת נעליים סגורות

אנשים הסובלים מהזעת יתר ברגליים יוצרים סביבה לחה שמעודדת צמיחת פטריות. נעילת נעליים סגורות לאורך שעות רבות, במיוחד נעליים העשויות מחומרים סינתטיים שאינם מאפשרים אוורור, מחמירה את הבעיה. הזיעה נלכדת בתוך הנעל, יוצרת לחות מתמשכת ומספקת תנאים אידיאליים להתפתחות פטרייתית.

פסוריאזיס ומחלות עור נוספות

אנשים הסובלים מפסוריאזיס של הציפורניים או ממחלות עור אחרות הפוגעות בשלמות הציפורן נמצאים בסיכון מוגבר. המחלות הללו גורמות לשינויים במבנה הציפורן ויוצרות סדקים וחריצים שמקלים על חדירת פטריות. בנוסף, הטיפולים התרופתיים במחלות אלו עלולים לפגוע במערכת החיסון ולהגביר את הרגישות לזיהומים.

הרגלים יומיומיים שתורמים להתפתחות פטרת ציפורניים

הרגלים יומיומיים רבים, שלעיתים נראים תמימים, עלולים להגביר משמעותית את הסיכון להידבקות בפטרת ציפורניים. זיהוי הרגלים אלו הוא הצעד הראשון לשינוי.

הליכה יחפים במקומות ציבוריים לחים

הליכה יחפים במקלחות ציבוריות, סביב בריכות שחייה, בחדרי הלבשה ובמועדוני כושר היא אחד הגורמים העיקריים להדבקות. המשטחים הלחים והחמים במקומות אלו מהווים סביבה אידיאלית לפטריות, והרגליים החשופות נחשפות ישירות לנגיפורים. גם סאונות, ג'קוזי ומרכזי ספא הם מקומות בסיכון גבוה.

שיתוף כלי מניקור ומגבות

שימוש בכלי מניקור משותפים, בין אם בבית או במכוני יופי, מהווה סיכון משמעותי להעברת זיהומים פטרייתיים. הפטריות יכולות לשרוד על כלי מתכת ופלסטיק, ולעבור מאדם לאדם. באופן דומה, שיתוף מגבות, גרביים או נעליים עם אנשים אחרים מאפשר העברה ישירה של הפטריות מאדם נגוע לאדם בריא.

אי ייבוש נכון של כפות הרגליים

רבים לא מייבשים כראוי את כפות הרגליים לאחר רחצה או שחייה, במיוחד את האזורים שבין האצבעות. לחות שנותרת באזורים אלו יוצרת סביבה מושלמת להתפתחות פטריות. הדבר נכון במיוחד כאשר נועלים גרביים ונעליים מיד לאחר הרחצה ללא ייבוש מספק.

טיפוח לקוי של הציפורניים

חיתוך לא נכון של הציפורניים, כמו חיתוך קצר מדי או בצורה מעוגלת, עלול לגרום לפגיעות קטנות שמאפשרות חדירת פטריות. שימוש בלק ציפורניים לאורך זמן ממושך ללא הפסקות עלול לכלוא לחות מתחת לציפורן ולהגביר את הסיכון לזיהום. גם ציפורניים מלאכותיות עלולות ליצור סביבה לחה ומוגנת שמעודדת צמיחה פטרייתית.

כיצד למנוע הידבקות בפטרת ציפורניים

מניעה היא תמיד עדיפה על טיפול, ובמקרה של פטרת ציפורניים הדבר נכון במיוחד, שכן הטיפול עלול להיות ממושך ומאתגר. הנה הצעדים החשובים ביותר למניעת הידבקות.

שמירה על היגיינה קפדנית וייבוש הרגליים

יש לרחוץ את הרגליים באופן יומיומי עם סבון ומים, ולייבש אותן ביסודיות, במיוחד את האזורים שבין האצבעות. שימוש במגבת נפרדת לרגליים מומלץ, ויש לוודא שהמגבת עצמה מתייבשת לחלוטין בין שימושים. ניתן להשתמש באבקת טלק או באבקה אנטי פטרייתית כדי לשמור על יובש לאורך היום.

נעילת כפכפים במקלחות ציבוריות

יש תמיד לנעול כפכפים או נעלי רחצה במקלחות ציבוריות, סביב בריכות שחייה, בחדרי הלבשה ובכל מקום ציבורי לח. כפכפים פשוטים מפלסטיק או גומי יספקו הגנה מספקת מפני מגע ישיר עם משטחים נגועים. חשוב לנקות ולייבש את הכפכפים עצמם לאחר כל שימוש.

החלפת גרביים באופן יומי ובחירת נעליים מאווררות

יש להחליף גרביים מדי יום, ואם הרגליים מזיעות הרבה, מומלץ להחליף גרביים אפילו פעמיים ביום. עדיף לבחור בגרביים העשויות מכותנה או מחומרים מנדפי לחות. באשר לנעליים, יש להעדיף נעליים מאווררות העשויות מחומרים טבעיים, ולאפשר לנעליים להתאוורר ולהתייבש לפחות 24 שעות בין נעילות.

שימוש בכלי מניקור אישיים

יש להשתמש בכלי מניקור אישיים בלבד, ולחטא אותם באופן קבוע. אם מבצעים טיפול מניקור או פדיקור במכון יופי, יש לוודא שהכלים עוברים חיטוי מלא או להביא כלים אישיים. חיתוך הציפורניים צריך להיות ישר ולא קצר מדי, כדי למנוע פגיעות שמאפשרות חדירת פטריות.

האם פטרת ציפורניים מדבקת?

כן, פטרת ציפורניים מדבקת ויכולה לעבור מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר או שימוש משותף בחפצים כמו מגבות, נעליים וכלי מניקור. היא גם יכולה להתפשט ממקום אחד בגוף למקום אחר, למשל מציפורן אחת לשאר הציפורניים.

למה פטרת ציפורניים חוזרת שוב ושוב?

פטרת ציפורניים נוטה לחזור כאשר הטיפול לא הושלם במלואו או כאשר גורמי הסיכון נותרו ללא טיפול. נגיפורים פטרייתיים יכולים להישאר בנעליים, בגרביים או בסביבה הביתית ולגרום להדבקה מחדש. שמירה על הרגלי היגיינה נכונים והמשך מניעה גם לאחר ריפוי חיוניים למניעת הישנות.

האם ילדים יכולים לחלות בפטרת ציפורניים?

פטרת ציפורניים נדירה יחסית בקרב ילדים בשל צמיחה מהירה יותר של הציפורניים וחשיפה נמוכה יותר לגורמי סיכון. עם זאת, ילדים בהחלט יכולים להידבק, במיוחד אם יש להם מערכת חיסון מוחלשת או אם הם חשופים למקומות ציבוריים לחים באופן תדיר.

בטטה מסכמת

פטרת ציפורניים נגרמת בעיקר על ידי פטריות דרמטופיטים המשגשגות בסביבה חמה ולחה, אך גורמי סיכון כמו גיל מתקדם, סוכרת ומערכת חיסון מוחלשת מגבירים משמעותית את הסיכוי להידבקות. הרגלים יומיומיים פשוטים כמו ייבוש יסודי של הרגליים, נעילת כפכפים במקומות ציבוריים והחלפת גרביים באופן קבוע יכולים למנוע את רוב מקרי ההדבקות. אם אתם מזהים סימנים לפטרת ציפורניים, פנו לרופא עור לאבחון וטיפול מוקדם, שכן טיפול בשלב מוקדם יעיל ומהיר יותר.

שיתוף כתבה עם חברים
התוכן של בטטה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, אבחון או טיפול רפואי. כל שימוש או הסתמכות על המידע המוצג באתר באחריות הגולש בלבד.

תגובות לכתבה

guest
0 תגובות