מה עובר על אלי פלדשטיין ועצירים הנכלאים בתא המעצר "החללית"?

בפרסומים בתקשורת נמסר כי אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה לשעבר, הועבר לתא מעצר מיוחד המכונה "החללית". תא זה, שתכליתו המוצהרת היא מניעת ניסיונות התאבדות, מעורר תהיות רבות בנוגע להשפעתו האמיתית על מצבו הנפשי של העציר.

לפי הדיווחים, פלדשטיין ניסה לשים קץ לחייו לאחר שנמצאה חולצה בתאו, אשר לפי גורמי הביטחון ושירות בתי הסוהר, נועדה לשמש ככלי לפגיעה עצמית. בעקבות זאת, הועבר פלדשטיין ל"החללית", תא מעצר בעל תנאים קיצוניים שנועד לכאורה להגן על העציר מפני עצמו.

אך האם הכליאה בתא כזה באמת מגינה על העציר, או שמא היא מעמיקה את תחושת הייאוש ומגבירה את המחשבות האובדניות? בדיקה מעמיקה של מגזין בטטה, המתבססת על מחקרים עדכניים ומידע ממערכת הכליאה, חושפת תמונה מורכבת של השפעת התנאים בתאים מסוג זה על בריאות הנפש.

החללית: בידוד קיצוני עם אור תמידי

"החללית" הוא כינוי ציני לתאי כליאה שנועדו לפקח על עצירים הנמצאים בסיכון גבוה לפגיעה עצמית. תאים אלו מרופדים לחלוטין, מצוידים במצלמות לצורך ניטור 24/7 ומוארים בתאורה חזקה ללא הפסקה. אין גישה לאור טבעי, והעציר מוצא עצמו מנותק לחלוטין מהעולם שבחוץ.

התנאים בתא כוללים

מזרן דק בלבד המשמש לשינה.
שירותי "בול פגיעה" ברצפה, ללא פרטיות.
חוסר גישה למים ומזון, התלויים לחלוטין בסוהרים.

עצירים שעברו בתאים אלו מתארים תחושות קשות של חרדה, בדידות, ועצב עמוק. כפי שמספר מ.ס, שהיה כלוא בתא מסוג זה: "זו חוויה בלתי נסבלת – אובדן תחושת הזמן, האור הלא נגמר, והבדידות גורמים לך לחשוב מחשבות מאוד שליליות. זה לא שומר עליך, זה שובר אותך."

השפעות פסיכולוגיות של כליאה בתאי "החללית"

מחקרים עדכניים מאשרים את עדויות העצירים ומצביעים על שורה של השפעות נפשיות שליליות:

חרדה ודיכאון

מחקרים מראים כי כליאה בתנאי בידוד גורמת לעלייה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון. סקירה שנערכה ב-2020 הצביעה על כך שתחושת חוסר אונים והיעדר אינטראקציה אנושית מגבירים את הסיכון להתפרצות דיכאון חמור ואף התקפי פאניקה.

עיוותים תפיסתיים והזיות

היעדר גירויים חושיים במשך תקופה ממושכת עלול להוביל להזיות ולתחושת ניתוק מהמציאות. מ.ס מספר: "התחלתי לראות ולשמוע דברים שלא קיימים ולהרגיש כאילו אני בתוך סיוט שאי אפשר להתעורר ממנו."

פגיעה קוגניטיבית

השלכות שליליות על תפקודי המוח כוללות קשיים בריכוז, בזיכרון ובקבלת החלטות. אפילו לאחר שחרור מהתא, הפגיעה עשויה להימשך לאורך זמן, מה שמקשה על העצירים להשתקם.

פרנויה ופסיכוזה

המעקב המתמיד והמגבלות הקשות מעוררים מחשבות פרנואידיות ואף יכולים להוביל להתפתחות פסיכוזה. היעדר פרטיות והתחושה שכל תנועה שלך נצפית מגבירים את תחושת החרדה.

מחקרים עדכניים מדגישים את הנזק

דו"ח שפורסם השנה (2024) באוסטרליה הראה כי עצירים בתנאי בידוד סבלו מעלייה משמעותית במחשבות אובדניות ובמצבים פסיכוטיים. הדו"ח ממליץ על בחינה מחדש של מדיניות הכליאה, במיוחד בנוגע לשימוש בתאים מרופדים ובידוד ממושך. הוא מציע לשקול חלופות הומניות יותר, כגון תמיכה פסיכולוגית מוגברת, תוכניות שיקום, והפחתת השימוש בבידוד ככלי ענישה.

כמו כן, מחקר שנערך בארה"ב ב-2023 הדגיש כי תנאים אלו מחריפים תחושות של בדידות ודיכאון, במיוחד כאשר העציר מנותק לחלוטין מגירויים חיצוניים.

בטטה מסכמת

תא "החללית", שמטרתו הרשמית היא למנוע פגיעה עצמית, עשוי להיות "פתרון" הרסני שפוגע באופן משמעותי בבריאותם הנפשית של העצירים. הניתוק, הבידוד והתנאים הקיצוניים מעוררים תחושות של ייאוש וחרדה במקום לספק ביטחון.

בזמן שמערכת הכליאה מתמודדת עם אתגר מורכב של שמירה על העצירים, ברור כי יש לחפש אלטרנטיבות אנושיות יותר, כמו תמיכה פסיכולוגית צמודה ויצירת סביבה טיפולית – במקום ענישה מחמירה במסווה של שמירה על חיי אדם.