תסחיף מי שפיר, הידוע באנגלית כ-AMNIOTIC FLUID EMBOLISM או בקיצור AFE, הוא סיבוך לידה נדיר אך קטלני ביותר המתרחש כאשר מי שפיר, תאי עובר או חומרים אחרים מחלל הרחם חודרים למחזור הדם של האם. מצב זה נחשב לאחד ממצבי החירום המיילדותיים החמורים ביותר, שכן הוא מתפתח בפתאומיות ללא התרעה מוקדמת ועלול לגרום למוות תוך דקות ספורות. למרות עשורים של מחקר, המנגנון המדויק שמוביל לתסחיף מי שפיר אינו מובן לחלוטין, והיכולת לחזות או למנוע אותו נותרת מוגבלת ביותר.
המצב מתרחש בדרך כלל במהלך הלידה עצמה, מיד לאחריה, או במקרים נדירים יותר במהלך ניתוח קיסרי או לאחר טראומה לרחם. כאשר חומרים מתוך חלל הרחם חודרים לכלי הדם של האם, הם מעוררים תגובה דלקתית קשה הדומה לתגובה אלרגית חריפה או לזעזוע אנפילקטי. תגובה זו גורמת לקריסה מהירה של מערכת הלב וכלי הדם, לכשל נשימתי ולהפרעות קשות בקרישת הדם. בניגוד לתסחיפים אחרים כמו תסחיף ריאתי רגיל, כאן מדובר בתגובה חיסונית סוערת ולא רק בחסימה מכנית של כלי דם.
הסימנים והתסמינים של תסחיף מי שפיר מופיעים בדרך כלל בצורה דרמטית ומיידית. היולדת עלולה לחוות קוצר נשימה חמור ופתאומי, ירידה חדה בלחץ הדם, ציאנוזה שמתבטאת בצבע כחלחל של העור והשפתיים, ואף לאבד הכרה. עצירת לב פתאומית היא ביטוי שכיח של המצב, ובמקרים רבים מתפתחת גם הפרעה קשה בקרישת הדם הידועה כ-DISSEMINATED INTRAVASCULAR COAGULATION או DIC. הפרעה זו גורמת לדימום בלתי נשלט ממקומות רבים בגוף ומסבכת משמעותית את הטיפול.
גורמי הסיכון לתסחיף מי שפיר אינם מוגדרים בצורה חד משמעית, אך מספר מצבים נקשרו לשכיחות מוגברת. בין אלה ניתן למנות לידה בגיל מתקדם, ריבוי לידות קודמות, לידה מושרית, ניתוח קיסרי, שליית פתח ושימוש בכלי עזר ללידה כמו מלקחיים או ואקום. חשוב להדגיש כי רוב המקרים מתרחשים ללא כל גורם סיכון מזוהה, ונשים בריאות לחלוטין עם הריון תקין עלולות לחוות מצב זה באופן בלתי צפוי לחלוטין.
הטיפול בתסחיף מי שפיר מתמקד בתמיכה אגרסיבית ומיידית במערכות הגוף הקורסות. צוות רפואי רב תחומי נדרש לספק החייאה לבבית ריאותית במידת הצורך, תמיכה נשימתית מלאכותית, עירויי דם מסיביים ומוצרי קרישה, וטיפול תרופתי לייצוב לחץ הדם. במקרים מסוימים נעשה שימוש ב-ECMO, מכונה המחליפה את תפקוד הלב והריאות באופן זמני, כדי לאפשר לגוף להתאושש. עם כל זאת, גם עם טיפול אופטימלי, שיעורי התמותה נותרים גבוהים ונעים בין 20 ל-60 אחוזים על פי מחקרים שונים.
ההשלכות על העובר תלויות במידה רבה במהירות האבחון והטיפול. מכיוון שתסחיף מי שפיר פוגע באספקת החמצן מהאם, העובר נמצא בסיכון גבוה לתשניק ולנזק מוחי. ניתוח קיסרי חירום מבוצע לעיתים קרובות תוך דקות ספורות מהופעת התסמינים בניסיון להציל את העובר ולהקל על מאמצי ההחייאה של האם. תינוקות שנולדו במהלך אירוע כזה עלולים להזדקק לטיפול נמרץ ממושך ולמעקב נוירולוגי לטווח ארוך.
למרות חומרתו, תסחיף מי שפיר נותר מצב נדיר יחסית עם שכיחות מוערכת של כ-1 ל-40,000 לידות. הנדירות מקשה על ביצוע מחקרים מקיפים ועל פיתוח פרוטוקולים מבוססי ראיות למניעה או לטיפול. נשים ששרדו תסחיף מי שפיר זקוקות למעקב רפואי צמוד ולתמיכה נפשית, שכן הטראומה הפיזית והרגשית מאירוע כזה עלולה להיות משמעותית. ייעוץ לפני הריון עתידי חיוני כדי להעריך סיכונים, אם כי הסיכון להישנות אינו ידוע בוודאות.