פיסטולה (FISTULA) היא מעבר או תעלה לא תקינה שנוצרת בין שני איברים חלולים בגוף, או בין איבר פנימי לבין פני השטח של העור. מדובר בחיבור שאינו אמור להתקיים מבחינה אנטומית, ושעלול לגרום לדליפת נוזלים, זיהומים ותסמינים מטרידים. פיסטולות יכולות להופיע כמעט בכל מקום בגוף, והן נבדלות זו מזו לפי המיקום, הגורם להיווצרותן ודרגת החומרה שלהן.
ישנם סוגים רבים של פיסטולות, והשכיחות ביותר הן פיסטולה אנאלית (ANAL FISTULA), שמתפתחת בין תעלת פי הטבעת לבין העור שסביבו. סוג זה נוצר לרוב כסיבוך של מורסה או זיהום באזור. פיסטולה וגינלית (VAGINAL FISTULA) יכולה להתפתח בין הנרתיק לשלפוחית השתן, לרקטום או למעי, ולגרום לדליפת שתן או צואה דרך הנרתיק. פיסטולות יכולות להופיע גם במערכת העיכול, בדרכי השתן, בעור ואפילו בין כלי דם.
הגורמים להיווצרות פיסטולה מגוונים ותלויים במיקום ובנסיבות. מחלת קרוהן (CROHN'S DISEASE) היא אחד הגורמים השכיחים ביותר, במיוחד לפיסטולות במערכת העיכול ובאזור האנאלי. דלקות כרוניות, טראומה, ניתוחים קודמים, לידות קשות, הקרנות לאזור האגן וזיהומים חמורים עלולים כולם להוביל להיווצרות מעברים לא תקינים. במקרים מסוימים, גידולים ממאירים יכולים לשחוק רקמות וליצור פיסטולות בין איברים סמוכים.
התסמינים משתנים בהתאם למיקום הפיסטולה. בפיסטולה אנאלית התסמינים הנפוצים כוללים הפרשה מוגלתית או דמית מפתח קטן ליד פי הטבעת, כאבים בישיבה ונפיחות באזור. פיסטולה בין שלפוחית השתן למעי עלולה לגרום לזיהומים חוזרים בדרכי השתן ולהופעת אוויר בשתן. פיסטולות וגינליות מתבטאות בדליפות בלתי נשלטות ובריח לא נעים, מה שמשפיע קשות על איכות החיים.
האבחון מתבסס על שילוב של בדיקה גופנית, הדמיה ובדיקות פולשניות במידת הצורך. בדיקת MRI נחשבת יעילה במיוחד לאיתור מסלול הפיסטולה ולהערכת מורכבותה. בדיקות נוספות כוללות אולטרסאונד אנדורקטלי, פיסטולוגרפיה (FISTULOGRAPHY) שבה מוזרק חומר ניגוד למעבר, וכן קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה בהתאם לחשד הקליני.
הטיפול בפיסטולה תלוי בסוג, במיקום ובמורכבות שלה. פיסטולות פשוטות ושטחיות ניתנות לעיתים לטיפול שמרני באמצעות אנטיביוטיקה וניקוז. עם זאת, רוב הפיסטולות דורשות התערבות כירורגית לסגירת המעבר הלא תקין. קיימות טכניקות שונות, כולל חיתוך הפיסטולה (FISTULOTOMY), השתלת פקק ביולוגי, שימוש בדבק פיברין או ניתוח מורכב יותר הכולל הזזת רקמות. בחולי קרוהן, הטיפול משולב לעיתים עם תרופות ביולוגיות לדיכוי הדלקת.
חשוב לציין שלא כל הפיסטולות הן תוצאה של מחלה. ברפואה נעשה לעיתים שימוש מכוון ביצירת פיסטולה למטרות טיפוליות. הדוגמה הבולטת היא פיסטולה עורקית-ורידית (ARTERIOVENOUS FISTULA) שנוצרת בניתוח לחולי דיאליזה, ומאפשרת גישה נוחה לכלי הדם לצורך טיהור הדם. פיסטולה זו היא למעשה חיבור מלאכותי בין עורק לווריד, שמתעבה עם הזמן ומאפשר חיבור חוזר למכונת הדיאליזה.
פיסטולות שאינן מטופלות כראוי עלולות להוביל לסיבוכים משמעותיים, ביניהם זיהומים חוזרים, היווצרות מורסות, פגיעה בתפקוד האיברים המעורבים ואף אלח דם במקרים חמורים. לכן, חשוב לפנות לרופא בהופעת תסמינים חשודים ולא לדחות את הבירור. עם אבחון מדויק וטיפול מתאים, רוב הפיסטולות ניתנות לריפוי מלא, אם כי במקרים מורכבים נדרשת לעיתים סבלנות וטיפול רב-שלבי.