אנגיואדמה (ANGIOEDEMA) היא מצב רפואי המאופיין בנפיחות מהירה ומשמעותית של השכבות העמוקות של העור והרקמות שמתחתיו. התופעה נגרמת כתוצאה מהצטברות נוזלים ברקמות, ולרוב מופיעה באזורים כמו העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון והאיברים הפנימיים. בניגוד לאורטיקריה (סרפדת) הפוגעת בשכבות העליונות של העור, אנגיואדמה חודרת לעומק ויכולה להיות מסוכנת יותר כאשר היא פוגעת בדרכי הנשימה.
הגורמים לאנגיואדמה מגוונים ומשתנים מאדם לאדם. אנגיואדמה אלרגית היא הסוג הנפוץ ביותר, ונגרמת כתגובה למזונות מסוימים, תרופות כמו אנטיביוטיקה או משככי כאבים, עקיצות חרקים או לטקס. סוג נוסף הוא אנגיואדמה הנגרמת מתרופות, במיוחד מתרופות ממשפחת מעכבי ACE המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם. קיימת גם אנגיואדמה תורשתית (HEREDITARY ANGIOEDEMA), מצב גנטי נדיר הנובע מחסר באנזים C1-INHIBITOR, הגורם לאפיזודות חוזרות של נפיחות ללא קשר לאלרגיה.
התסמינים של אנגיואדמה מופיעים בדרך כלל תוך דקות עד שעות מהחשיפה לגורם המעורר. הנפיחות עצמה אינה מלווה בגירוד כמו בסרפדת, אך עלולה לגרום לתחושת לחץ, מתיחות או כאב באזור הפגוע. כאשר הנפיחות פוגעת בלשון או בגרון, עלולים להופיע קשיי נשימה, צרידות ותחושת חנק, מצב המהווה מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי. במקרים של פגיעה במערכת העיכול, עלולים להופיע כאבי בטן עזים, בחילות והקאות.
אבחון אנגיואדמה מתבסס בעיקר על תמונה קלינית אופיינית ותשאול מעמיק של המטופל. הרופא יברר את ההיסטוריה הרפואית, חשיפה לאלרגנים פוטנציאליים ושימוש בתרופות. במקרים של חשד לאנגיואדמה תורשתית, יבוצעו בדיקות דם ספציפיות למדידת רמות C1-INHIBITOR ומרכיבי מערכת המשלים. חשוב לציין כי אנגיואדמה תורשתית אינה מגיבה לטיפולים האנטי-אלרגיים הרגילים, ולכן האבחנה המדויקת חיונית לבחירת הטיפול המתאים.
הטיפול באנגיואדמה משתנה בהתאם לסוג ולחומרה. באנגיואדמה אלרגית, הטיפול כולל אנטיהיסטמינים, סטרואידים ובמקרים חמורים זריקת אדרנלין (EPINEPHRINE). אנשים הסובלים מאנגיואדמה חמורה חוזרת נדרשים לשאת עמם מזרק אדרנלין אוטומטי לשימוש במצבי חירום. עבור אנגיואדמה תורשתית קיימים טיפולים ייעודיים כמו תרכיז C1-INHIBITOR, ICATIBANT ו-ECALLANTIDE. מניעה כוללת הימנעות מגורמים מעוררים ידועים והפסקת תרופות החשודות כגורמות למצב.
הפרוגנוזה של אנגיואדמה תלויה בסוג ובטיפול המתאים. רוב המקרים של אנגיואדמה אלרגית חולפים תוך מספר ימים עם טיפול נכון, והימנעות מהאלרגן המעורר יכולה למנוע הישנות. אנגיואדמה תורשתית דורשת מעקב ארוך טווח וטיפול מונע, אך עם הטיפולים המודרניים הזמינים כיום, רוב המטופלים יכולים לנהל חיים תקינים. למידע נוסף על גורמי סיכון קרדיווסקולריים, ניתן לקרוא על טריגליצרידים והשפעתם על בריאות הלב.