מיימת בטנית (ASCITES) היא מצב רפואי שבו מצטבר נוזל בחלל הצפק, הממברנה הדקה העוטפת את איברי הבטן מבפנים. בניגוד לכמות הנוזל הזעירה שקיימת באופן טבעי בחלל זה לצורך סיכוך, במיימת מדובר בהצטברות חריגה שעלולה להגיע לליטרים רבים. מצב זה אינו מחלה בפני עצמה אלא סימפטום המעיד על בעיה בריאותית בסיסית, לרוב במערכת הכבד או הלב.
הגורם השכיח ביותר למיימת בטנית הוא שחמת הכבד (LIVER CIRRHOSIS), האחראית לכ-80% מהמקרים במדינות המערב. כאשר הכבד נפגע ומתקשה לתפקד, עולה הלחץ בווריד השער (PORTAL VEIN) המוביל דם מהמעיים לכבד. לחץ מוגבר זה, המכונה יתר לחץ דם פורטלי (PORTAL HYPERTENSION), גורם לנוזלים לדלוף מכלי הדם אל חלל הבטן. במקביל, הכבד הפגוע מייצר פחות חלבון אלבומין, מה שמחליש את יכולת הגוף לשמור על נוזלים בתוך כלי הדם.
גורמים נוספים למיימת כוללים אי ספיקת לב (HEART FAILURE), מחלות כליה, דלקות בצפק, וגידולים ממאירים בבטן או בכבד. במקרים של סרטן, תאים סרטניים עלולים להתפשט לצפק ולגרום להפרשת נוזלים, מצב המכונה מיימת ממאירה. לעיתים רחוקות יותר, מחלות כמו שחפת או דלקת לבלב חמורה עלולות לגרום אף הן להצטברות נוזלים בחלל הבטן.
התסמינים של מיימת תלויים בכמות הנוזל שהצטבר. בשלבים המוקדמים, כאשר כמות הנוזל קטנה, ייתכן שלא יורגשו תסמינים כלל. עם הזמן, ככל שהנוזל מצטבר, מתחילה הבטן להתנפח ולהתרחב. המטופל עלול לחוש תחושת כבדות ומתיחות בבטן, קוצר נשימה בשל לחץ על הסרעפת, ירידה בתיאבון ושובע מוקדם. במקרים חמורים עלולים להופיע כאבי בטן, בצקות ברגליים, וקשיי נשימה משמעותיים בשכיבה.
אבחון מיימת מתבצע תחילה בבדיקה גופנית, שבה הרופא יכול לזהות נוכחות נוזל בבטן באמצעות הקשה וטכניקות בדיקה ייעודיות. בדיקת אולטרסאונד (ULTRASOUND) היא הכלי הרגיש ביותר לאיתור נוזל, ומסוגלת לגלות כמויות קטנות של 100 מיליליטר בלבד. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות כמו CT או MRI. אחד השלבים החשובים באבחון הוא ניקור אבחנתי (PARACENTESIS), שבו נשאב מעט נוזל מהבטן לבדיקה מעבדתית לקביעת הסיבה למיימת.
הטיפול במיימת מתמקד בראש ובראשונה בטיפול בגורם הבסיסי. הגבלת צריכת מלח היא אבן יסוד בטיפול, שכן נתרן גורם לאגירת נוזלים בגוף. תרופות משתנות (DIURETICS), בעיקר ספירונולקטון ופורוסמיד, מסייעות לגוף להיפטר מעודפי נוזלים דרך הכליות. במקרים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, ניתן לבצע ניקור טיפולי להוצאת כמויות גדולות של נוזל, הליך המביא להקלה מיידית בתסמינים.
במקרים עמידים לטיפול, קיימות אפשרויות נוספות כמו השתלת TIPS (TRANSJUGULAR INTRAHEPATIC PORTOSYSTEMIC SHUNT), מעקף המפחית את הלחץ בווריד השער. עבור חולים עם שחמת כבד מתקדמת, השתלת כבד עשויה להיות הפתרון היחיד לטווח ארוך. חשוב לציין כי מיימת עמידה לטיפול מהווה סימן פרוגנוסטי גרוע ומצריכה מעקב רפואי צמוד והערכה להשתלה.
סיבוך משמעותי של מיימת הוא דלקת צפק חיידקית ספונטנית (SPONTANEOUS BACTERIAL PERITONITIS), זיהום בנוזל המיימת ללא מקור זיהום ברור. מצב זה מתבטא בחום, כאבי בטן והחמרה במצב הכללי, ודורש טיפול אנטיביוטי מיידי. חולים שעברו אירוע כזה זקוקים לטיפול מונע ארוך טווח באנטיביוטיקה.