אסטרוציטומה (ASTROCYTOMA) היא גידול המתפתח מתאי תומכים במערכת העצבים המרכזית הנקראים אסטרוציטים. תאים אלה, הדומים בצורתם לכוכב, ממלאים תפקידים חיוניים בתמיכה בתאי העצב, באספקת חומרי הזנה ובתיקון רקמות פגועות. כאשר תאים אלה מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר, נוצר גידול שיכול להופיע בכל אזור במוח או בחוט השדרה. אסטרוציטומה היא הגידול השכיח ביותר מקבוצת הגליומות (GLIOMA), המהוות כ-30% מכלל גידולי המוח הראשוניים.
ארגון הבריאות העולמי מסווג את האסטרוציטומה לארבע דרגות על פי חומרתה ומאפייניה המיקרוסקופיים. דרגה ראשונה כוללת גידולים שפירים וגדלים לאט, כגון אסטרוציטומה פילוציטית (PILOCYTIC ASTROCYTOMA), הנפוצה בעיקר בילדים ובני נוער. דרגה שנייה מאופיינת בגידולים בעלי פוטנציאל ממאיר נמוך, הגדלים לאט אך עלולים להתקדם עם הזמן. דרגות שלוש וארבע מייצגות גידולים ממאירים יותר, כאשר דרגה רביעית, המכונה גליובלסטומה (GLIOBLASTOMA), היא הצורה האגרסיבית והקטלנית ביותר.
הגורמים להתפתחות אסטרוציטומה אינם ידועים במלואם, אך מחקרים זיהו מספר גורמי סיכון אפשריים. חשיפה לקרינה מייננת, במיוחד טיפולי הקרנות לראש בעבר, מגבירה את הסיכון להתפתחות הגידול. תסמונות גנטיות מסוימות כמו נוירופיברומטוזיס (NEUROFIBROMATOSIS) ותסמונת לי-פראומני (LI-FRAUMENI SYNDROME) קשורות לשכיחות מוגברת. בניגוד לאמונה הרווחת, לא נמצא קשר מוכח בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולים אלה.
התסמינים של אסטרוציטומה תלויים במיקום הגידול, בגודלו ובקצב גדילתו. כאבי ראש המחמירים בבוקר או בעת מאמץ הם תסמין שכיח, הנגרם מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי. התקפים אפילפטיים עלולים להופיע כתסמין ראשון, במיוחד בגידולים הממוקמים באונות הטמפורליות או הפרונטליות. חולשה בגפיים, שינויים בראייה, קשיי דיבור והפרעות קוגניטיביות הם תסמינים נוספים המשתנים בהתאם לאזור המוח הנפגע. בילדים עלולים להופיע גם בחילות, הקאות ובעיות בשיווי המשקל.
אבחון אסטרוציטומה מתבסס על שילוב של בדיקות הדמיה ובדיקה פתולוגית. בדיקת MRI עם חומר ניגוד היא הכלי העיקרי לזיהוי הגידול ולהערכת מיקומו וגודלו. בדיקת CT עשויה לשמש כאמצעי משלים או במקרי חירום. האבחנה הסופית מתבצעת באמצעות ביופסיה או ניתוח לכריתת הגידול, בהם נלקחת דגימת רקמה לבדיקה מיקרוסקופית. בדיקות מולקולריות מתקדמות מאפשרות כיום לזהות מוטציות גנטיות ספציפיות המשפיעות על הפרוגנוזה ועל בחירת הטיפול.
הטיפול באסטרוציטומה משתנה בהתאם לדרגת הגידול, מיקומו ומצבו הכללי של המטופל. ניתוח לכריתה מקסימלית של הגידול הוא הטיפול הראשוני ברוב המקרים, כאשר המטרה היא להסיר כמה שיותר רקמה גידולית תוך שמירה על תפקוד נוירולוגי. לאחר הניתוח, גידולים בדרגות גבוהות יותר מטופלים בדרך כלל בשילוב של הקרנות וכימותרפיה. התרופה טמוזולומיד (TEMOZOLOMIDE) היא הכימותרפיה הנפוצה ביותר לטיפול בגידולים אלה. טיפולים חדשניים כגון אימונותרפיה וטיפולים ממוקדי מטרה נמצאים בשלבי מחקר מתקדמים.
הפרוגנוזה של אסטרוציטומה תלויה במספר גורמים, ובראשם דרגת הגידול. גידולים בדרגה נמוכה נושאים פרוגנוזה טובה יחסית, כאשר רבים מהמטופלים חיים שנים רבות לאחר האבחנה. לעומת זאת, גליובלסטומה נושאת פרוגנוזה קשה יותר, עם שרידות חציונית של כ-15-18 חודשים בטיפול מיטבי. גיל צעיר, מצב תפקודי טוב וכריתה נרחבת של הגידול משפרים את הסיכויים. התקדמות מתמדת במחקר הרפואי מביאה לפיתוח טיפולים חדשים המשפרים בהדרגה את תוחלת החיים ואיכותה.