קריש דם ברגל, המכונה בשפה הרפואית DEEP VEIN THROMBOSIS או בקיצור DVT, הוא מצב רפואי שבו נוצר קריש דם באחד מהוורידים העמוקים של הרגל. קריש זה יכול לחסום באופן חלקי או מלא את זרימת הדם בווריד, ולגרום לתסמינים מקומיים ולסיבוכים מערכתיים חמורים. מדובר במצב שכיח יחסית, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר, ודורש אבחון וטיפול מהירים.
תהליך היווצרות הקריש מתרחש כאשר הדם מתקרש בתוך כלי הדם במקום לזרום בחופשיות. בדרך כלל, מנגנון הקרישה פועל כדי לעצור דימומים לאחר פציעה, אך במצבים מסוימים הקרישה מתרחשת ללא צורך פיזיולוגי אמיתי. שלושה גורמים עיקריים, המכונים VIRCHOW'S TRIAD, תורמים להיווצרות קרישים: האטה בזרימת הדם, נזק לדופן כלי הדם ומצב של קרישיות יתר בדם.
גורמי הסיכון להתפתחות קריש דם ברגל כוללים מגוון רחב של מצבים. ישיבה או שכיבה ממושכת, כמו במהלך טיסות ארוכות, אשפוז בבית חולים או לאחר ניתוחים, מגבירה משמעותית את הסיכון. גורמים נוספים כוללים השמנת יתר, עישון, הריון, נטילת גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חלופי, וכן מחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב ומחלות דלקתיות. גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית של קרישי דם והפרעות קרישה תורשתיות גם הם מעלים את הסיכון.
התסמינים של קריש דם ברגל אינם מופיעים תמיד, ולעיתים המצב מתגלה רק כאשר מתפתחים סיבוכים. כאשר תסמינים כן מופיעים, הם כוללים בדרך כלל נפיחות ברגל אחת, כאב או רגישות בשוק או בירך, תחושת חום מקומי ושינוי בצבע העור לאדמומי או כחלחל. הכאב עשוי להתגבר בעת הליכה או כיפוף כף הרגל כלפי מעלה. חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להיות דומים למצבים אחרים, כמו מתיחת שריר או דלקת, ולכן נדרשת הערכה רפואית מקצועית.
הסיבוך החמור ביותר של קריש דם ברגל הוא תסחיף ריאתי, או PULMONARY EMBOLISM. מצב זה מתרחש כאשר הקריש או חלק ממנו מתנתק, נודד דרך מערכת הדם ומגיע לריאות, שם הוא חוסם עורקים ריאתיים. תסחיף ריאתי יכול לגרום לקוצר נשימה פתאומי, כאבים בחזה, שיעול עם דם, דופק מהיר ואף למוות. מדובר במצב חירום רפואי המחייב פנייה מיידית לחדר מיון.
אבחון קריש דם ברגל מתבצע באמצעות מספר שיטות. בדיקת אולטרסאונד דופלר, או DOPPLER ULTRASOUND, היא השיטה הנפוצה והזמינה ביותר, המאפשרת הדמיה של זרימת הדם בוורידים ואיתור חסימות. בדיקת דם הנקראת D-DIMER יכולה לסייע בשלילת קריש כאשר התוצאה תקינה. במקרים מסוימים נעשה שימוש בבדיקות הדמיה נוספות כמו CT או MRI.
הטיפול בקריש דם ברגל מתמקד בעיקר במניעת התפשטות הקריש ובהפחתת הסיכון לתסחיף ריאתי. תרופות נוגדות קרישה, הידועות כ-ANTICOAGULANTS או מדללי דם, מהוות את הטיפול הראשוני. תרופות אלו, כגון HEPARIN, WARFARIN או תרופות חדשות יותר מקבוצת ה-DOAC, מונעות היווצרות קרישים חדשים ומאפשרות לגוף לפרק בהדרגה את הקריש הקיים. משך הטיפול נע בין שלושה חודשים לטיפול ממושך לאורך שנים, בהתאם לנסיבות ולגורמי הסיכון.
מניעה של קריש דם ברגל חשובה במיוחד עבור אנשים בסיכון מוגבר. פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין והימנעות מישיבה ממושכת מסייעות בשמירה על זרימת דם תקינה. בטיסות ארוכות או נסיעות ממושכות מומלץ לקום ולהתהלך מדי פעם, לבצע תרגילים לשרירי השוק ולשתות מספיק נוזלים. במצבים רפואיים מסוימים, כמו לאחר ניתוח או בזמן אשפוז, ניתנות תרופות למניעת קרישים או גרביים אלסטיות מיוחדות.