חסימת מעיים (INTESTINAL OBSTRUCTION או BOWEL OBSTRUCTION) היא מצב רפואי שבו מתרחשת הפרעה במעבר התקין של תוכן המעי — מזון, נוזלים וגזים — לאורך מערכת העיכול. מדובר במצב חירום רפואי הדורש התייחסות מיידית, שכן ללא טיפול הולם הוא עלול להוביל לסיבוכים חמורים ואף לסכן חיים. החסימה יכולה להתרחש בכל מקום לאורך המעי הדק או המעי הגס, וחומרתה תלויה במיקום החסימה, בסיבתה ובמשך הזמן שחלף עד לטיפול.
קיימים שני סוגים עיקריים של חסימת מעיים. חסימה מכנית (MECHANICAL OBSTRUCTION) נגרמת כאשר מכשול פיזי חוסם את מעבר התוכן במעי, כגון הידבקויות (ADHESIONS) שנוצרות לאחר ניתוחים קודמים, בקעים (HERNIAS), גידולים, או חפצים זרים. חסימה תפקודית (FUNCTIONAL OBSTRUCTION), המכונה גם ILEUS, מתרחשת כאשר שרירי המעי מפסיקים לפעול כראוי ואינם מניעים את התוכן קדימה, למרות שאין מכשול פיזי. מצב זה שכיח לאחר ניתוחי בטן, כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, או כתוצאה מהפרעות אלקטרוליטיות.
התסמינים של חסימת מעיים מתפתחים בדרך כלל באופן הדרגתי ומחמירים עם הזמן. כאבי בטן הם התסמין הבולט ביותר, והם מופיעים בגלים התואמים את ניסיונות המעי להתגבר על החסימה. חולים רבים חווים נפיחות בטנית ניכרת, בחילות והקאות — כאשר הקאות ירוקות-צהובות מצביעות על חסימה גבוהה במעי הדק, והקאות בעלות ריח צואתי מעידות על חסימה נמוכה יותר. עצירות מוחלטת — הן של צואה והן של גזים — מהווה סימן מובהק לחסימה מלאה.
האבחנה של חסימת מעיים מתבססת על שילוב של בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. הרופא יקשיב לקולות מעיים מוגברים או חסרים באמצעות סטטוסקופ, ויבדוק את הבטן למתח ולרגישות. צילום בטן (ABDOMINAL X-RAY) יכול להראות לולאות מעי מורחבות ורמות נוזל-אוויר אופייניות. בדיקת CT נחשבת לבדיקת הבחירה, שכן היא מאפשרת לאתר את מיקום החסימה המדויק ולזהות את הסיבה לה. בדיקות דם יעריכו את מצב הכליות, רמות האלקטרוליטים וסימנים לזיהום או לנמק של רקמת המעי.
הטיפול בחסימת מעיים תלוי בסוג החסימה ובחומרתה. טיפול שמרני כולל צום מוחלט, מתן נוזלים תוך-ורידיים, והחדרת זונדה אף-קיבה (NASOGASTRIC TUBE) להפחתת הלחץ במערכת העיכול. במקרים של חסימה חלקית או חסימה תפקודית, טיפול זה עשוי להספיק. טיפול כירורגי נדרש כאשר הטיפול השמרני נכשל, כאשר קיים חשד לנמק מעי, או כאשר מדובר בחסימה מלאה שאינה נפתרת. הניתוח עשוי לכלול שחרור הידבקויות, תיקון בקע, הסרת גידול, או במקרים חמורים — כריתת קטע מעי פגוע.
סיבוכים של חסימת מעיים שאינה מטופלת בזמן עלולים להיות קשים ביותר. נמק מעי (INTESTINAL NECROSIS) מתרחש כאשר אספקת הדם למעי נפגעת, מה שמוביל למות רקמות. ניקוב מעי (PERFORATION) עלול לגרום לדלקת צפק (PERITONITIS) — זיהום חמור של חלל הבטן המסכן חיים. אובדן נוזלים והפרעות אלקטרוליטיות עלולים להוביל להלם ולאי-ספיקת איברים. לכן, פנייה מיידית לחדר מיון בעת הופעת תסמינים חשודים היא קריטית להצלת חיים ולמניעת נזק בלתי הפיך למעי.