CALCIUM (סידן) הוא המינרל הנפוץ ביותר בגוף האדם, כאשר כ-99% ממנו מאוחסן בעצמות ובשיניים. עם זאת, האחוז הקטן המסתובב בזרם הדם ממלא תפקידים חיוניים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. בדיקת סידן בדם מודדת את רמות המינרל הזה ומספקת מידע חשוב על תפקוד בלוטות התריס, בריאות העצמות, תפקוד הכליות ומערכות נוספות בגוף.
הסידן בדם אחראי על תהליכים קריטיים במיוחד, ובראשם התכווצות שרירים תקינה, כולל שריר הלב. הוא משתתף בהעברת אותות עצביים בין תאי המוח והגוף, מסייע בתהליך קרישת הדם ותומך בפעילות אנזימים רבים. הגוף שומר על רמות הסידן בדם בטווח צר מאוד, שכן חריגה לכל כיוון עלולה לגרום להפרעות חמורות בתפקוד הלב והשרירים.
בדיקת הסידן בדם מתבצעת בדרך כלל כחלק מפאנל בדיקות ביוכימיות שגרתיות הנקרא METABOLIC PANEL. קיימים שני סוגי בדיקות עיקריים: בדיקת TOTAL CALCIUM המודדת את כלל הסידן בדם, ובדיקת IONIZED CALCIUM המודדת רק את הסידן החופשי והפעיל. הבדיקה השנייה מדויקת יותר אך יקרה ומורכבת, ולכן משתמשים בה בעיקר במצבים קליניים מיוחדים.
טווח הערכים התקינים של סידן כללי בדם נע בין 8.5 ל-10.5 מיליגרם לדציליטר (mg/dL) אצל מבוגרים. חשוב לציין שכמחצית מהסידן בדם קשור לחלבון בשם ALBUMIN, ולכן כאשר רמות החלבון חריגות, יש לבצע תיקון מתמטי לתוצאת הבדיקה כדי לקבל תמונה מדויקת של רמת הסידן הזמינה.
רמות סידן גבוהות מהנורמה, מצב הנקרא HYPERCALCEMIA, עלולות להצביע על פעילות יתר של בלוטת התריס (HYPERPARATHYROIDISM), סוגים מסוימים של סרטן, צריכה מופרזת של ויטמין D או תופעות לוואי של תרופות מסוימות. התסמינים כוללים עייפות, חולשת שרירים, עצירות, צמא מוגבר ובמקרים חמורים בלבול וקשיי ריכוז.
רמות סידן נמוכות מהנורמה, מצב הנקרא HYPOCALCEMIA, עשויות להיגרם מתת-פעילות של בלוטת התריס, מחסור בוויטמין D, מחלות כליה כרוניות או תת-ספיגה במערכת העיכול. תסמיני המצב כוללים נימול ועקצוץ באצבעות, התכווצויות שרירים, הפרעות בקצב הלב ובמקרים קיצוניים פרכוסים.
ויטמין D והורמון PTH (הורמון בלוטת התריס) הם השחקנים המרכזיים בוויסות רמות הסידן בגוף. ויטמין D מסייע בספיגת סידן מהמזון במעי, בעוד הורמון PTH אחראי לשחרור סידן מהעצמות לדם כאשר הרמות יורדות. לכן, כאשר מתגלה חריגה ברמות הסידן, הרופא ימליץ לרוב על בדיקות נוספות הכוללות ויטמין D ו-PTH כדי לאתר את מקור הבעיה.
ההכנה לבדיקת סידן בדם פשוטה יחסית ואינה מחייבת צום בדרך כלל, אם כי חלק מהמעבדות ממליצות על צום קצר. מומלץ ליידע את הרופא על תרופות ותוספי תזונה, במיוחד תוספי סידן וויטמין D, שעלולים להשפיע על התוצאות. שתיית מים מותרת ואף מומלצת לפני הבדיקה.
חשוב להבין שתוצאת בדיקה חריגה בודדת אינה מהווה אבחנה סופית. הרופא יפרש את התוצאות בהקשר הכולל הכולל תסמינים קליניים, היסטוריה רפואית ובדיקות משלימות. מעקב קבוע אחר רמות הסידן חשוב במיוחד לאנשים עם מחלות כליה כרוניות, הפרעות בבלוטת התריס או הנוטלים תרופות המשפיעות על מטבוליזם הסידן. שמירה על תזונה מאוזנת עשירה במוצרי חלב, ירקות עליים ירוקים וחשיפה מתונה לשמש מסייעים בשמירה על רמות סידן תקינות באופן טבעי.