זיהום על-ידי קנדידה הוא זיהום פטרייתי הנגרם על-ידי שמרים מסוג CANDIDA, כאשר הנפוץ ביותר הוא CANDIDA ALBICANS. פטריית הקנדידה מתקיימת באופן טבעי בגוף האדם, בעיקר בפה, במערכת העיכול, בעור ובאזור איברי המין. במצב תקין, מערכת החיסון והחיידקים הטובים בגוף שומרים על איזון ומונעים מהפטרייה להתרבות יתר על המידה. כאשר האיזון הזה מופר, הפטרייה עלולה לצמוח בצורה בלתי מבוקרת ולגרום לזיהום הידוע בשם CANDIDIASIS.
קיימים מספר סוגים של זיהומי קנדידה, המשתנים בהתאם לאזור הנגוע בגוף. זיהום קנדידה בפה, המכונה גם ORAL THRUSH, מתבטא בכתמים לבנים על הלשון, החניכיים ודפנות הפה הפנימיות. זיהום קנדידה בנרתיק, הידוע כזיהום שמרים נרתיקי או VAGINAL YEAST INFECTION, הוא אחד הזיהומים הנפוצים ביותר בקרב נשים ומאופיין בגירוד, צריבה והפרשות לבנות. זיהומי עור מופיעים לרוב באזורים חמים ולחים כמו קפלי העור, בין האצבעות ותחת השדיים.
הגורמים להתפרצות זיהום קנדידה מגוונים וקשורים לרוב לשינויים במערכת החיסון או בסביבה הגופנית. נטילת אנטיביוטיקה היא אחד הגורמים הנפוצים ביותר, מכיוון שהיא הורגת חיידקים טובים שמתחרים עם הפטרייה על משאבים. מצבים רפואיים כמו סוכרת, במיוחד כאשר רמות הסוכר בדם אינן מאוזנות, מספקים סביבה אידיאלית לצמיחת הפטרייה. גורמים נוספים כוללים הריון, שימוש בגלולות למניעת הריון, טיפולים הורמונליים, מערכת חיסון מדוכאת כתוצאה ממחלות כמו HIV או טיפולים כימותרפיים.
התסמינים של זיהום קנדידה משתנים בהתאם למיקום הזיהום. בזיהום נרתיקי, הסימנים הנפוצים כוללים גירוד עז, אודם, נפיחות והפרשות לבנות בעלות מרקם גבישי. בזיהום בפה ניתן להבחין בכתמים לבנים-קרמיים, תחושת צריבה, קושי בבליעה ושינויים בחוש הטעם. זיהומי עור מתבטאים בפריחה אדומה, גירוד וכאב, לעיתים עם הופעת כיסים מלאי נוזל בשולי האזור הנגוע.
האבחנה של זיהום קנדידה מבוצעת לרוב על-ידי בדיקה קלינית של האזור הנגוע. במקרים מסוימים, הרופא ייקח דגימה מהאזור הנגוע לבדיקה מיקרוסקופית או לתרבית במעבדה לאישור האבחנה. בזיהומים חוזרים או עמידים לטיפול, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות לזיהוי הזן הספציפי של הקנדידה ולבדיקת רגישותו לתרופות אנטיפטרייתיות.
הטיפול בזיהום קנדידה תלוי בחומרת הזיהום ובמיקומו. זיהומים קלים עד בינוניים מטופלים לרוב בתרופות אנטיפטרייתיות מקומיות כגון משחות, קרמים, פתילות נרתיקיות או תמיסות לשטיפת הפה. התרופות הנפוצות כוללות CLOTRIMAZOLE, MICONAZOLE ו-NYSTATIN. במקרים חמורים יותר או בזיהומים חוזרים, ייתכן שיידרש טיפול פומי בתרופות כמו FLUCONAZOLE. משך הטיפול נע בין מספר ימים לשבועות, בהתאם לסוג הזיהום ולתגובה לטיפול.
ניתן לנקוט מספר צעדים למניעת זיהומי קנדידה. שמירה על היגיינה נאותה וייבוש יסודי של אזורים לחים בגוף מפחיתים את הסיכון לזיהום. לבישת בגדים רפויים מכותנה, הימנעות ממוצרי היגיינה מבושמים באזור איברי המין, והקפדה על תזונה מאוזנת עם צמצום צריכת סוכרים יכולים לסייע בשמירה על האיזון הטבעי בגוף. אנשים הסובלים מסוכרת צריכים להקפיד על איזון רמות הסוכר בדם, ומי שנוטל אנטיביוטיקה יכול לשקול צריכת מזונות עשירים בפרוביוטיקה.
חשוב לפנות לרופא כאשר מופיעים תסמינים לראשונה, כאשר הטיפול הביתי אינו מביא לשיפור תוך מספר ימים, או כאשר הזיהומים חוזרים בתדירות גבוהה. נשים בהריון, אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת וחולי סוכרת צריכים להיוועץ ברופא לפני תחילת כל טיפול. אבחון וטיפול נכונים יכולים למנוע סיבוכים ולהבטיח החלמה מהירה.