מיגרנה כרונית היא מצב נוירולוגי מורכב המוגדר כהופעת כאבי ראש ב-15 ימים או יותר בכל חודש, לאורך תקופה של שלושה חודשים לפחות, כאשר לפחות שמונה מתוך הימים הללו כוללים מאפיינים של מיגרנה. מדובר בהחמרה משמעותית של מיגרנה אפיזודית, שבה התקפי הכאב הופכים תכופים יותר עד שהם משתלטים על רוב ימי החודש. ההבחנה בין מיגרנה אפיזודית לכרונית חיונית משום שהטיפול, הפרוגנוזה והשפעת המצב על איכות החיים שונים באופן מהותי.
המעבר ממיגרנה אפיזודית לכרונית מתרחש אצל כ-3% מהסובלים ממיגרנה מדי שנה, ותהליך זה מכונה CHRONIFICATION. גורמי סיכון מרכזיים להתפתחות המצב כוללים תדירות גבוהה של התקפים, שימוש מופרז בתרופות משככות כאב, השמנת יתר, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון. שימוש בתרופות נוגדות כאב ביותר מעשרה ימים בחודש עלול להוביל למצב הנקרא MEDICATION OVERUSE HEADACHE, שמחמיר את התדירות ומקשה על הטיפול. זיהוי מוקדם של גורמי הסיכון מאפשר התערבות מונעת שעשויה למנוע את ההחמרה.
התסמינים של מיגרנה כרונית דומים לאלו של מיגרנה אפיזודית אך מופיעים בתדירות הרסנית יותר. הכאב מתאפיין בדרך כלל באופי פועם, ממוקם בצד אחד של הראש ומלווה ברגישות לאור ולרעש, בחילות והקאות. חלק מהמטופלים חווים AURA, תופעה נוירולוגית הכוללת הפרעות ראייה או תחושתיות המקדימות את הכאב. התדירות הגבוהה של ההתקפים יוצרת מעגל קסמים שבו הגוף נמצא במצב של רגישות יתר מתמדת, וההבחנה בין התקף לבין יום ללא כאב הופכת מטושטשת.
האבחנה של מיגרנה כרונית מבוססת על קריטריונים קליניים שנקבעו על ידי INTERNATIONAL HEADACHE SOCIETY. הרופא יבקש מהמטופל לנהל יומן כאבי ראש לאורך מספר חודשים כדי לתעד את תדירות ההתקפים, משכם ומאפייניהם. בדיקות הדמיה כגון MRI או CT מבוצעות בדרך כלל כדי לשלול גורמים אחרים לכאב ראש כרוני. חשוב להבדיל בין מיגרנה כרונית לבין סוגים אחרים של כאבי ראש יומיומיים כרוניים, שכן הטיפול שונה עבור כל מצב.
הטיפול במיגרנה כרונית מחולק לשני מסלולים מרכזיים, טיפול מונע וטיפול בהתקף חריף. הטיפול המונע נחשב לאבן היסוד וכולל תרופות יומיות כגון חוסמי בטא, נוגדי דיכאון, ותרופות אנטי-אפילפטיות. בשנים האחרונות אושרו תרופות חדשניות מקבוצת CGRP INHIBITORS שפותחו במיוחד למניעת מיגרנה והוכחו כיעילות במיוחד במקרים כרוניים. הזרקות של BOTOX כל שלושה חודשים מהוות אפשרות טיפולית מאושרת שהוכחה כמפחיתה משמעותית את מספר ימי הכאב.
מעבר לטיפול התרופתי, שינויים באורח החיים ממלאים תפקיד משמעותי בניהול המחלה. שמירה על שעות שינה קבועות, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מגורמים מעוררים ידועים וניהול מתח הם מרכיבים חיוניים בתכנית הטיפול הכוללת. טיפולים משלימים כגון BIOFEEDBACK, דיקור סיני וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשויים לסייע לחלק מהמטופלים. חשוב לציין שהפחתת השימוש בתרופות משככות כאב היא צעד הכרחי, גם אם בטווח הקצר הדבר עלול להחמיר את הכאבים.
ההשפעה של מיגרנה כרונית על איכות החיים היא עמוקה ומקיפה. מטופלים רבים מתקשים לתפקד בעבודה, מפספסים אירועים משפחתיים וחברתיים וחווים ירידה משמעותית במצב הרוח. שיעורי הדיכאון והחרדה בקרב הסובלים ממיגרנה כרונית גבוהים משמעותית מהאוכלוסייה הכללית. הכרה בנטל הזה על ידי המערכת הרפואית והסביבה הקרובה חיונית לתמיכה במטופלים ולעידודם להתמיד בטיפול ארוך טווח.
החדשות המעודדות הן שעם טיפול מתאים, חלק ניכר מהמטופלים יכולים לחזור ממצב כרוני למצב אפיזודי. תהליך זה, המכונה REVERSION, מתרחש אצל כשליש מהמטופלים המקפידים על טיפול מונע עקבי. הפנייה מוקדמת לנוירולוג המתמחה בכאבי ראש מאפשרת בניית תכנית טיפול אישית ומעקב צמוד אחר ההתקדמות. אין צורך להשלים עם מצב של כאב יומיומי, וקיימות כיום אפשרויות טיפוליות רבות שיכולות להחזיר לחולים את איכות חייהם.