מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית השייכת לקבוצת מחלות ה-IBD (INFLAMMATORY BOWEL DISEASE). המחלה מאופיינת בדלקת שיכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך לרוב היא מתמקדת בקצה המעי הדק ובתחילת המעי הגס. בניגוד למחלות דלקתיות אחרות, הדלקת בקרוהן חודרת לכל שכבות דופן המעי ולא רק לשכבה השטחית. המחלה נקראת על שם הגסטרואנטרולוג האמריקאי ברי קרוהן, שתיאר אותה לראשונה בשנת 1932.
הגורמים המדויקים למחלת קרוהן אינם ידועים במלואם, אך המחקר מצביע על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים. מערכת החיסון של החולים תוקפת בטעות את רקמות מערכת העיכול הבריאות, מה שגורם לדלקת כרונית. גורמי סיכון מוכרים כוללים היסטוריה משפחתית של המחלה, עישון, תזונה מערבית עשירה בשומנים מעובדים, ומגורים באזורים עירוניים במדינות מפותחות. המחלה שכיחה יותר באוכלוסיות ממוצא אירופאי ואשכנזי, ומופיעה בדרך כלל בגילאי 15 עד 35.
התסמינים של מחלת קרוהן משתנים בהתאם למיקום הדלקת ולחומרתה. התסמינים השכיחים כוללים כאבי בטן, שלשולים כרוניים שעלולים להכיל דם או ריר, ירידה במשקל, עייפות וחום. חולים רבים סובלים גם מאובדן תיאבון, בחילות וכאבים סביב פי הטבעת. המחלה מתנהלת במחזורים של התלקחויות והפוגות, כאשר תקופות של תסמינים חמורים מתחלפות בתקופות של שקט יחסי.
מחלת קרוהן עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים אם אינה מטופלת כראוי. סיבוכים שכיחים כוללים היצרויות במעי שעלולות לגרום לחסימה, פיסטולות (מעברים חריגים בין איברים או בין המעי לעור), ומורסות. חולים רבים סובלים גם מבעיות מחוץ למערכת העיכול, כגון דלקות פרקים, בעיות עור, דלקות עיניים ואוסטאופורוזיס. חסרים תזונתיים שכיחים עקב קושי בספיגת ויטמינים ומינרלים, במיוחד ויטמין B12 וברזל.
אבחון המחלה מתבסס על שילוב של בדיקות קליניות, מעבדתיות והדמייתיות. בדיקת הקולונוסקופיה (COLONOSCOPY) נחשבת לכלי האבחוני המרכזי, המאפשרת צפייה ישירה בדופן המעי ולקיחת דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית. בדיקות דם מסייעות בזיהוי דלקת וחסרים תזונתיים, ובדיקות הדמייה כמו CT או MRI מספקות מידע על מידת הפגיעה ועל סיבוכים אפשריים. בדיקת קלפרוטקטין בצואה (CALPROTECTIN) משמשת ככלי מעקב אחר פעילות המחלה.
הטיפול במחלת קרוהן מותאם אישית לכל חולה בהתאם לחומרת המחלה ולמיקומה. הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות דלקת, קורטיקוסטרואידים להתלקחויות חריפות, תרופות מדכאות מערכת חיסון ותרופות ביולוגיות מתקדמות. התרופות הביולוגיות, כמו נוגדני TNF-ALPHA, חוללו מהפכה בטיפול במחלה והביאו להפוגה ממושכת אצל חולים רבים. במקרים של סיבוכים או כישלון הטיפול התרופתי, עשוי להידרש ניתוח להסרת החלק הפגוע במעי.
החיים עם מחלת קרוהן דורשים התאמות באורח החיים והקפדה על מעקב רפואי שוטף. תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון, הפחתת מתח נפשי ופעילות גופנית מתונה תורמים לניהול טוב יותר של המחלה. חשוב שחולים יכירו את גופם, יזהו גורמים שמחמירים את התסמינים וישמרו על קשר רציף עם צוות רפואי מתמחה. למרות שמדובר במחלה כרונית ללא ריפוי מוחלט, רוב החולים מצליחים לנהל חיים מלאים ופעילים עם הטיפול המתאים.