סרטן ושט הוא גידול ממאיר המתפתח ברקמות הוושט, הצינור השרירי המחבר בין הגרון לקיבה ומשמש להעברת מזון ונוזלים. מדובר באחד מסוגי הסרטן האגרסיביים יותר, שלעיתים קרובות מתגלה בשלבים מתקדמים בשל מיקומו ואופי התסמינים. בעולם מאובחנים מדי שנה כ-600,000 מקרים חדשים, והוא נחשב לסיבת התמותה השמינית בשכיחותה מבין מחלות הסרטן.
קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן הוושט. הסוג הראשון הוא SQUAMOUS CELL CARCINOMA, המתפתח בתאים השטוחים המצפים את הוושט ושכיח יותר בחלק העליון והאמצעי שלו. הסוג השני הוא ADENOCARCINOMA, המתפתח בתאי הבלוטות ושכיח יותר בחלק התחתון של הוושט, סמוך לקיבה. במדינות המערב חלה עלייה דרמטית בשכיחות ה-ADENOCARCINOMA, בעוד ה-SQUAMOUS CELL CARCINOMA נפוץ יותר באסיה ובאפריקה.
גורמי הסיכון המרכזיים למחלה כוללים עישון וצריכת אלכוהול מופרזת, במיוחד כאשר שניהם משולבים יחד. מצב רפואי הנקרא BARRETT'S ESOPHAGUS, בו תאי הוושט התחתון משתנים עקב חשיפה ממושכת לחומצת קיבה, מהווה גורם סיכון משמעותי במיוחד ל-ADENOCARCINOMA. השמנת יתר, תזונה דלה בפירות וירקות, וצריכת משקאות חמים מאוד נחשבים אף הם לגורמי סיכון מוכרים.
התסמינים של סרטן הוושט נוטים להופיע בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. הסימן השכיח ביותר הוא DYSPHAGIA, קושי בבליעה שמתחיל בדרך כלל עם מזון מוצק ומתקדם לנוזלים. תסמינים נוספים כוללים ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאבים בחזה או בגב, צרבת מתמשכת, שיעול כרוני וצרידות. חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להצביע גם על מצבים רפואיים אחרים, ולכן נדרשת הערכה רפואית מקצועית.
תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקת ENDOSCOPY, בה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה דרך הפה לוושט. במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימות רקמה לביופסיה. בדיקות הדמיה כמו CT ו-PET-CT משמשות להערכת התפשטות המחלה ולקביעת שלב הסרטן, מידע קריטי לתכנון הטיפול המתאים.
אפשרויות הטיפול בסרטן הוושט תלויות בשלב המחלה ובמצבו הכללי של החולה. בשלבים מוקדמים, ניתוח להסרת חלק מהוושט או כולו (ESOPHAGECTOMY) מהווה את הטיפול המועדף. במקרים רבים משלבים טיפול כימותרפי וקרינתי לפני הניתוח (NEOADJUVANT THERAPY) כדי לכווץ את הגידול ולשפר את סיכויי ההצלחה. במקרים מתקדמים יותר, הטיפול מתמקד בהארכת תוחלת החיים ושיפור איכותם.
התקדמות משמעותית בטיפולים החדשניים כוללת שימוש ב-IMMUNOTHERAPY, טיפול המסייע למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאי סרטן. תרופות כמו PEMBROLIZUMAB ו-NIVOLUMAB הראו תוצאות מבטיחות בחולים מסוימים. כמו כן, טיפולים ממוקדים מטרה (TARGETED THERAPY) מותאמים למאפיינים הגנטיים הספציפיים של הגידול.
הפרוגנוזה של סרטן הוושט תלויה במידה רבה בשלב האבחון. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם ומוגבלת לרקמת הוושט, שיעור ההישרדות לחמש שנים עומד על כ-47%. לעומת זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם עם גרורות, שיעור זה יורד משמעותית. לכן, מודעות לתסמינים ופנייה מוקדמת לרופא הם קריטיים לשיפור הסיכויים.
מניעה וגילוי מוקדם הם המפתח להתמודדות עם סרטן הוושט. הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול, שמירה על משקל תקין ותזונה עשירה בפירות וירקות יכולים להפחית את הסיכון. אנשים הסובלים מ-BARRETT'S ESOPHAGUS או מרפלוקס כרוני צריכים לעבור מעקב רפואי סדיר הכולל בדיקות אנדוסקופיה תקופתיות לגילוי שינויים מוקדמים.