זיהום פטרייתי (FUNGAL INFECTION) הוא מצב רפואי שבו פטריות חודרות לרקמות הגוף ומתרבות בהן באופן שגורם נזק או תגובה דלקתית. פטריות הן אורגניזמים מיקרוסקופיים השונים מחיידקים ומווירוסים, והן קיימות בטבע בכל מקום — באדמה, באוויר, על צמחים ואף על גוף האדם עצמו. בעוד שמרבית הפטריות אינן מזיקות, ישנם כמה מאות סוגים שיכולים לגרום למחלות בבני אדם, החל מזיהומים שטחיים קלים ועד למחלות חמורות ומסכנות חיים.
המערכת החיסונית של הגוף משמשת כקו ההגנה הראשון מפני זיהומים פטרייתיים. כאשר מערכת זו פועלת כראוי, היא מסוגלת לזהות ולהשמיד פטריות חודרניות לפני שהן מספיקות לגרום נזק משמעותי. עם זאת, כאשר המערכת החיסונית נחלשת — בין אם עקב מחלה, תרופות מדכאות חיסון או גורמים אחרים — הפטריות עלולות להתרבות ללא מעצורים ולגרום לזיהום. זו הסיבה שאנשים עם מחלות כמו AIDS, חולי סרטן המקבלים כימותרפיה, ומושתלי איברים נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים פטרייתיים חמורים.
זיהומים פטרייתיים מחולקים לשלוש קטגוריות עיקריות על פי עומק החדירה לגוף. זיהומים שטחיים (SUPERFICIAL INFECTIONS) פוגעים בשכבות החיצוניות של העור, בשיער ובציפורניים. דוגמאות נפוצות כוללות פטרת כף הרגל הידועה גם כ-ATHLETE'S FOOT, פטרת הציפורניים (ONYCHOMYCOSIS) וגזזת (TINEA). זיהומים אלו הם הנפוצים ביותר ובדרך כלל אינם מסכנים חיים, אך הם עלולים לגרום לאי נוחות משמעותית ולהפוך לכרוניים אם אינם מטופלים כראוי.
זיהומים תת-עוריים (SUBCUTANEOUS INFECTIONS) חודרים עמוק יותר מתחת לעור ועלולים לערב את השריר והעצם. זיהומים אלו נגרמים לרוב כתוצאה מחדירת פטריות דרך פצע או חתך בעור. זיהומים סיסטמיים (SYSTEMIC INFECTIONS) הם החמורים ביותר, שכן הפטריות מתפשטות דרך מערכת הדם לאיברים פנימיים כמו הריאות, המוח, הכליות והלב. זיהומים מסוג זה דורשים טיפול רפואי אגרסיבי ועלולים להיות קטלניים, במיוחד באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
הסימנים והתסמינים של זיהום פטרייתי משתנים בהתאם לסוג הפטריה ולמיקום הזיהום. זיהומים עוריים מתבטאים בדרך כלל בגירוד, אדמומיות, קילוף עור, פריחה בצורת טבעת או שינויים בצבע ובמרקם הציפורניים. זיהומים בדרכי הנשימה עלולים לגרום לשיעול, קוצר נשימה וכאבים בחזה. זיהומים סיסטמיים מלווים לעיתים בחום, צמרמורות, ירידה במשקל ותסמינים ספציפיים לאיבר הנגוע.
האבחנה של זיהום פטרייתי מתבססת על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה. הרופא עשוי לקחת דגימה מהאזור הנגוע — גירוד עור, דגימת ציפורן או משטח — ולשלוח אותה לבדיקה מיקרוסקופית ותרבית. בדיקות דם יכולות לסייע באבחון זיהומים סיסטמיים, ובמקרים מסוימים נדרשות בדיקות הדמיה כמו צילום חזה או CT להערכת היקף המחלה.
הטיפול בזיהומים פטרייתיים כולל תרופות אנטי-פטרייתיות (ANTIFUNGAL MEDICATIONS) הזמינות בצורות שונות. לזיהומים שטחיים משתמשים בדרך כלל בקרמים, משחות או תרסיסים מקומיים. זיהומים עיקשים יותר או סיסטמיים דורשים תרופות פומיות או תוך-ורידיות. משך הטיפול משתנה מימים ספורים לזיהומים קלים ועד חודשים ארוכים לזיהומי ציפורניים או זיהומים סיסטמיים.
מניעת זיהומים פטרייתיים כוללת שמירה על היגיינה אישית, ייבוש קפדני של אזורי גוף רטובים, הימנעות מהליכה יחפה במקומות ציבוריים כמו בריכות שחייה וחדרי הלבשה, ושימוש בנעליים מאווררות. אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת צריכים לנקוט זהירות מיוחדת ולהימנע מחשיפה לסביבות עתירות פטריות כמו אתרי בנייה או חקלאות. פנייה מוקדמת לרופא עם הופעת תסמינים חשודים יכולה למנוע התפשטות הזיהום ולהקל על הטיפול.