סרטן קיבה הוא גידול ממאיר המתפתח בתאי הרקמה המרפדת את דופן הקיבה מבפנים. הקיבה היא איבר מרכזי במערכת העיכול, האחראי על פירוק המזון באמצעות חומצות ואנזימים. כאשר תאים בדופן הקיבה מתחילים להתחלק באופן בלתי מבוקר, נוצר גידול סרטני שעלול להתפשט לאיברים סמוכים ולבלוטות לימפה. סוג סרטן הקיבה הנפוץ ביותר הוא ADENOCARCINOMA, המהווה כ-95% מכלל המקרים ומתפתח בתאי הבלוטות המייצרות ריר.
הגורמים להתפתחות סרטן קיבה מגוונים וכוללים שילוב של גורמים סביבתיים, גנטיים ואורח חיים. זיהום בחיידק HELICOBACTER PYLORI נחשב לגורם הסיכון המשמעותי ביותר, שכן הוא גורם לדלקת כרונית ברירית הקיבה. תזונה עשירה במזונות מעושנים, כבושים ומלוחים מגבירה את הסיכון, בעוד צריכה גבוהה של ירקות ופירות טריים עשויה להפחיתו. עישון וצריכת אלכוהול מוגברת תורמים אף הם להתפתחות המחלה. היסטוריה משפחתית של סרטן קיבה, במיוחד קרובי משפחה מדרגה ראשונה, מעלה את הסיכון באופן משמעותי.
התסמינים של סרטן קיבה בשלבים המוקדמים לרוב עמומים ולא ספציפיים, מה שמקשה על אבחון מוקדם. חולים רבים מדווחים על תחושת אי נוחות בבטן העליונה, צרבת מתמשכת או תחושת שובע מהירה לאחר ארוחה קטנה. ככל שהמחלה מתקדמת, עלולים להופיע תסמינים בולטים יותר כמו ירידה במשקל בלתי מוסברת, בחילות והקאות, קושי בבליעה ודם בצואה או בהקאה. עייפות מתמשכת וחולשה עשויות להעיד על אנמיה כתוצאה מדימום כרוני. חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להצביע גם על מצבים שפירים, אך הופעתם המתמשכת מחייבת בירור רפואי.
תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית ובאיסוף היסטוריה רפואית מפורטת. הבדיקה המרכזית לאבחון היא GASTROSCOPY, בה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה דרך הפה אל הקיבה, המאפשר צפייה ישירה ברקמה ולקיחת ביופסיה. בדיקות דימות כמו CT ו-PET-CT משמשות להערכת התפשטות המחלה ולקביעת שלב הגידול. בדיקות דם עשויות לגלות אנמיה או רמות מוגברות של סמנים גידוליים מסוימים. קביעת שלב המחלה חיונית לתכנון הטיפול המיטבי.
הטיפול בסרטן קיבה תלוי בשלב המחלה, במיקום הגידול ובמצבו הכללי של המטופל. ניתוח להסרת הגידול, ולעיתים חלק מהקיבה או כולה, נחשב לטיפול היעיל ביותר בשלבים המוקדמים. כימותרפיה ניתנת לעיתים לפני הניתוח להקטנת הגידול או אחריו למניעת חזרה. טיפולים ממוקדים כמו TARGETED THERAPY ו-IMMUNOTHERAPY מהווים אפשרויות חדשות יחסית המותאמות למאפיינים הגנטיים של הגידול. הקרנות משמשות לעיתים בשילוב עם כימותרפיה או להקלה על תסמינים במחלה מתקדמת.
הפרוגנוזה של סרטן קיבה משתנה מאוד בהתאם לשלב האבחון. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, לפני התפשטות לבלוטות לימפה, שיעורי ההישרדות גבוהים משמעותית. לצערנו, רוב המקרים מאובחנים בשלבים מתקדמים בשל היעדר תסמינים ברורים בתחילת המחלה. מעקב רפואי קבוע לאחר הטיפול חיוני לזיהוי מוקדם של הישנות. תמיכה תזונתית ונפשית מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה.
מניעת סרטן קיבה כוללת מספר צעדים פרקטיים שניתן ליישם. טיפול בזיהום HELICOBACTER PYLORI באמצעות אנטיביוטיקה מפחית את הסיכון להתפתחות המחלה. הפסקת עישון והפחתת צריכת אלכוהול תורמות להורדת הסיכון. תזונה עשירה בירקות, פירות וסיבים תזונתיים, לצד הפחתת מזונות מעובדים ומלוחים, נחשבת למגנה. אנשים עם היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון נוספים מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי תוכנית מעקב מותאמת אישית.