תסמונת HELLP היא סיבוך הריון חמור ומסכן חיים שמופיע בדרך כלל בשליש האחרון של ההריון או מיד לאחר הלידה. שם התסמונת הוא ראשי תיבות באנגלית המתארים את שלושת המאפיינים המרכזיים שלה: המוליזה (HEMOLYSIS) שהיא פירוק של כדוריות דם אדומות, רמות גבוהות של אנזימי כבד (ELEVATED LIVER ENZYMES), וספירה נמוכה של טסיות דם (LOW PLATELET COUNT). מדובר במצב רפואי דחוף הדורש אבחון מהיר וטיפול מיידי כדי למנוע סיבוכים קשים לאם ולעובר.
התסמונת מופיעה בכ-0.5% עד 0.9% מכלל ההריונות, אך שכיחותה עולה משמעותית בקרב נשים הסובלות מרעלת הריון (PREECLAMPSIA). למעשה, כ-10% עד 20% מהנשים עם רעלת הריון חמורה יפתחו תסמונת HELLP. חשוב להבין שהתסמונת יכולה להופיע גם ללא סימנים מוקדמים של רעלת הריון, דבר שמקשה לעיתים על האבחון המוקדם. גורמי סיכון נוספים כוללים גיל מעל 35, הריון ראשון, השמנת יתר והיסטוריה קודמת של סיבוכי הריון.
התסמינים של תסמונת HELLP עלולים להיות מטעים מכיוון שהם דומים לתלונות שכיחות בהריון מתקדם. הסימנים השכיחים כוללים כאבים בחלק העליון של הבטן, במיוחד באזור הכבד מתחת לצלעות מצד ימין, בחילות והקאות, עייפות קיצונית וכאבי ראש עזים. חלק מהנשים מדווחות על הפרעות ראייה, נפיחות בפנים ובידיים ותחושה כללית של חולי. מכיוון שתסמינים אלה יכולים להתפרש בטעות כשפעת או בעיות עיכול, חשוב שנשים בהריון יפנו לבדיקה רפואית בכל חשד למצב חריג.
האבחון של תסמונת HELLP מתבסס בעיקר על בדיקות דם המראות את השילוש האופייני: סימנים להרס כדוריות דם אדומות, עלייה באנזימי הכבד ALT ו-AST, וירידה בספירת הטסיות מתחת ל-100,000. הרופאים עשויים לבצע גם בדיקות נוספות כגון אולטרסאונד של הכבד, בדיקות תפקודי קרישה ומעקב אחר מצב העובר. האבחון המהיר הוא קריטי משום שהתסמונת יכולה להתקדם במהירות ולגרום לסיבוכים חמורים.
הסיבוכים האפשריים של תסמונת HELLP כוללים היפרדות שליה, אי-ספיקת כליות, בצקת ריאות, קרע בכבד ואף שבץ מוחי. עבור העובר, הסיכונים כוללים לידה מוקדמת, הגבלת גדילה תוך-רחמית ובמקרים חמורים מוות עוברי. שיעור התמותה האימהית מתסמונת HELLP נע בין 1% ל-3%, ושיעור התמותה של העוברות נע בין 7% ל-20%, תלוי בחומרת המצב ובשלב ההריון.
הטיפול היחיד המרפא את תסמונת HELLP הוא הלידה, גם אם מדובר בלידה מוקדמת. ההחלטה על עיתוי הלידה תלויה בשבוע ההריון, בחומרת התסמונת ובמצב האם והעובר. כאשר ההריון מעל שבוע 34, הלידה מומלצת בדרך כלל באופן מיידי. בהריונות צעירים יותר, הצוות הרפואי עשוי לנסות לייצב את מצב האם ולתת סטרואידים להבשלת ריאות העובר, אך לרוב הלידה תתבצע תוך 24 עד 48 שעות.
הטיפול התומך כולל מתן מגנזיום סולפט למניעת פרכוסים, תרופות להורדת לחץ דם גבוה, ולעיתים עירויי דם או טסיות. לאחר הלידה, רוב הנשים מתאוששות תוך מספר ימים, אם כי נדרש מעקב צמוד לוודא שכל הערכים חוזרים לנורמה. נשים שעברו תסמונת HELLP נמצאות בסיכון מוגבר לפתח אותה שוב בהריונות עתידיים, ולכן מומלץ על מעקב הריון צמוד במיוחד.
המודעות לתסמונת HELLP חיונית לכל אישה בהריון ולבני משפחתה. זיהוי מוקדם של התסמינים ופנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי יכולים להציל חיים. נשים בהריון שחוות כאבי בטן עליונים חזקים, במיוחד בשילוב עם כאבי ראש או הפרעות ראייה, צריכות לפנות מיד לחדר מיון ולציין שהן מודאגות מתסמונת HELLP.