קריאטינין הוא תוצר פסולת טבעי שנוצר בגוף כתוצאה מפעילות השרירים. כאשר השרירים מפרקים חומר בשם CREATINE, נוצר קריאטינין שעובר לזרם הדם ומסונן החוצה על ידי הכליות. אצל אדם בריא, הכליות מסננות את הקריאטינין ביעילות ומפרישות אותו דרך השתן. כאשר רמת הקריאטינין בדם גבוהה מהנורמה, הדבר מעיד לרוב על כך שהכליות אינן מתפקדות כראוי ואינן מצליחות לסנן את הפסולת הזו מהגוף.
הערכים התקינים של קריאטינין בדם משתנים בין גברים לנשים ותלויים בגיל ובמסת השריר. אצל גברים בוגרים, הטווח התקין נע בין 0.7 ל-1.3 מיליגרם לדציליטר, ואצל נשים בוגרות בין 0.6 ל-1.1 מיליגרם לדציליטר. ערכים גבוהים מטווחים אלו עשויים להצביע על פגיעה בתפקוד הכלייתי, אם כי יש לפרש את התוצאות בהקשר הרחב יותר של מצבו הבריאותי של המטופל. חשוב לציין כי אנשים עם מסת שריר גדולה, כמו ספורטאים או מתאמנים באופן אינטנסיבי, עשויים להציג ערכי קריאטינין גבוהים יותר באופן טבעי.
הגורמים לעליית רמת הקריאטינין בדם מגוונים ויכולים להיות זמניים או כרוניים. התייבשות היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לעלייה זמנית, שכן כאשר הגוף מאבד נוזלים, ריכוז הקריאטינין בדם עולה. צריכה מוגברת של חלבון, במיוחד בשר אדום, עלולה גם היא להעלות את הרמות באופן זמני. תרופות מסוימות, כגון NSAIDS ותרופות נגד לחץ דם מסוג ACE INHIBITORS, עלולות להשפיע על תפקוד הכליות ולהעלות את רמת הקריאטינין. פעילות גופנית אינטנסיבית במיוחד או פציעת שרירים קשה יכולות לגרום לעלייה חדה וזמנית.
מעבר לגורמים הזמניים, קריאטינין גבוה עלול להעיד על מחלות כליה כרוניות או חריפות. CHRONIC KIDNEY DISEASE, או מחלת כליות כרונית, מתפתחת לאורך זמן ופוגעת בהדרגה ביכולת הכליות לסנן פסולת מהדם. סוכרת ויתר לחץ דם הם שני הגורמים המובילים למחלת כליות כרונית בעולם המערבי. זיהומים בכליות, אבנים בכליות החוסמות את מעבר השתן, ומחלות אוטואימוניות הפוגעות בכליות יכולים אף הם לגרום לעליית הקריאטינין.
התסמינים של קריאטינין גבוה אינם ספציפיים, ולעיתים קרובות אין תסמינים כלל בשלבים המוקדמים של פגיעה כלייתית. כאשר התפקוד הכלייתי נפגע באופן משמעותי, עלולים להופיע עייפות מתמשכת, נפיחות ברגליים ובקרסוליים, ירידה בתיאבון ובחילות. שינויים בתדירות או בכמות השתן, כולל הפחתה בכמות או שינוי בצבע, עשויים להופיע. גירוד בעור, קשיי נשימה ובלבול הם תסמינים של פגיעה כלייתית מתקדמת יותר הדורשים התייחסות רפואית דחופה.
האבחון של קריאטינין גבוה מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה הנקראת SERUM CREATININE. לעיתים קרובות הרופא ישלב את בדיקת הקריאטינין עם חישוב קצב הסינון הכלייתי, המכונה GFR, המספק הערכה מדויקת יותר של תפקוד הכליות. בדיקות נוספות עשויות לכלול בדיקת שתן לאיתור חלבון או דם, אולטרסאונד של הכליות, ולעיתים ביופסיה של רקמת הכליה.
הטיפול בקריאטינין גבוה תלוי בגורם הבסיסי. כאשר מדובר בגורם זמני כמו התייבשות, שתיית נוזלים מספקת עשויה להחזיר את הערכים לנורמה. במקרים של מחלת כליות כרונית, הטיפול מתמקד בהאטת התקדמות המחלה באמצעות שליטה בסוכרת ובלחץ הדם, התאמת התזונה והימנעות מתרופות המזיקות לכליות. במקרים חמורים של אי-ספיקת כליות, ייתכן שיידרש טיפול בדיאליזה או השתלת כליה. חשוב לפנות לרופא לקבלת הערכה מקצועית ומעקב שוטף כאשר מתגלה קריאטינין גבוה בבדיקות דם.