צום לסירוגין הוא דפוס אכילה שבו מתחלפות תקופות של אכילה עם תקופות של צום מוחלט או מופחת מאוד בקלוריות. בניגוד לדיאטות מסורתיות שמתמקדות במה לאכול, צום לסירוגין מתמקד בעיקר במתי לאכול. שיטה זו קיימת מאז ומתמיד בתרבויות ודתות שונות, אך בעשור האחרון היא זוכה לתשומת לב מדעית ותקשורתית נרחבת בזכות מחקרים המצביעים על יתרונות בריאותיים אפשריים מעבר להפחתת משקל בלבד.
קיימות מספר שיטות נפוצות לביצוע צום לסירוגין. שיטת 16:8 היא הפופולרית ביותר, שבה חלון האכילה מוגבל לשמונה שעות ביממה, ובשאר 16 השעות נמנעים מצריכת קלוריות. שיטת 5:2 כוללת אכילה רגילה במשך חמישה ימים בשבוע, כאשר בשני הימים הנותרים צריכת הקלוריות מופחתת לכ-500 עד 600 קלוריות בלבד. שיטה נוספת היא צום של 24 שעות פעם או פעמיים בשבוע, המכונה לעיתים EAT-STOP-EAT. בכל השיטות מותרת שתיית מים, תה וקפה שחור ללא סוכר בזמן הצום.
הגוף עובר שינויים משמעותיים במהלך תקופת הצום. לאחר כ-12 שעות ללא אוכל, הגוף מתחיל לעבור ממצב של שריפת גלוקוז למצב של שריפת שומן, תהליך המכונה KETOSIS. במקביל, רמות האינסולין בדם יורדות באופן משמעותי, מה שמאפשר לתאים לנצל את מאגרי השומן בצורה יעילה יותר. מתרחש גם תהליך תאי חשוב הנקרא AUTOPHAGY, שבו התאים מפרקים ומחזרים רכיבים פגומים או מיותרים, מעין ניקיון עצמי ברמה התאית.
המחקר המדעי מצביע על מספר יתרונות בריאותיים אפשריים של צום לסירוגין. מחקרים הראו שיפור ברגישות לאינסולין והפחתה ברמות הסוכר בדם, מה שעשוי לסייע במניעת סוכרת מסוג 2. נצפו גם ירידה בסמנים דלקתיים בגוף, שיפור בפרופיל השומנים בדם וירידה בלחץ הדם. מחקרים בבעלי חיים הראו אף הארכת תוחלת חיים ושיפור בתפקוד המוחי, אם כי יש צורך במחקרים נוספים לאימות תוצאות אלה בבני אדם לאורך זמן.
חשוב להדגיש כי צום לסירוגין אינו מתאים לכל אדם. נשים בהריון או מניקות, ילדים ומתבגרים, אנשים הסובלים מסוכרת המטופלים בתרופות, אנשים עם היסטוריה של הפרעות אכילה וכן אנשים הסובלים מתת-משקל צריכים להימנע משיטה זו או להתייעץ עם רופא לפני תחילתה. גם אנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע צריכים לבדוק עם הרופא המטפל האם הצום עלול להשפיע על יעילות התרופות או לגרום לתופעות לוואי.
תופעות הלוואי הנפוצות בתחילת הדרך כוללות רעב, עייפות, כאבי ראש ועצבנות. תופעות אלה נוטות להתמתן לאחר שהגוף מסתגל לדפוס האכילה החדש, בדרך כלל תוך שבוע עד שבועיים. מומלץ להתחיל בהדרגה, למשל עם חלון צום קצר יותר, ולהאריך את משך הצום בהדרגתיות. שתייה מרובה של מים ושמירה על תזונה מאוזנת ועשירה בנוטריינטים בשעות האכילה חיוניות להצלחת השיטה.
צום לסירוגין אינו פתרון קסם ואינו מחליף תזונה מאוזנת ואורח חיים בריא. היתרון העיקרי עבור רבים הוא הפשטות, שכן אין צורך לספור קלוריות או להימנע ממזונות ספציפיים. עם זאת, אכילה מופרזת או לא בריאה בחלון האכילה עלולה לבטל את היתרונות הבריאותיים. כמו בכל שינוי תזונתי משמעותי, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני תחילת התוכנית, במיוחד עבור אנשים עם מצבים רפואיים קיימים.