מחלת ריאות בין-רקמתית (INTERSTITIAL LUNG DISEASE או בקיצור ILD) היא למעשה קבוצה רחבה של למעלה מ-200 מחלות שונות הפוגעות ברקמת הביניים של הריאות. רקמה זו, הנקראת INTERSTITIUM, היא השלד הדק והעדין התומך בשקיות האוויר הזעירות (ALVEOLI) שדרכן מתבצעת החלפת החמצן והפחמן הדו-חמצני בין האוויר לדם. כאשר רקמה זו נפגעת, היא עוברת תהליך של דלקת והצטלקות שמקשה על הריאות לתפקד כראוי. התוצאה היא קושי הולך וגובר בנשימה ובהעברת חמצן לגוף.
הגורמים למחלות ריאות בין-רקמתיות מגוונים ולעיתים נותרים לא ידועים. חשיפה ממושכת לחומרים מזיקים כמו אסבסט, אבק סיליקה, אבק פחם או עובש עלולה לגרום לנזק לרקמת הביניים. תרופות מסוימות, כולל חלק מתרופות הכימותרפיה ותרופות לב, עלולות לפגוע בריאות כתופעת לוואי. מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית (RHEUMATOID ARTHRITIS), זאבת (LUPUS) וסקלרודרמה (SCLERODERMA) יכולות לתקוף גם את רקמת הריאות. אחת הצורות השכיחות והקשות ביותר היא פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IDIOPATHIC PULMONARY FIBROSIS), שבה הסיבה למחלה אינה ידועה כלל.
התסמינים של מחלות ריאות בין-רקמתיות מתפתחים בדרך כלל באופן הדרגתי לאורך חודשים ואף שנים. קוצר נשימה הוא הסימן המרכזי, המופיע תחילה במאמץ גופני ועם התקדמות המחלה גם במנוחה. שיעול יבש ומתמשך ללא ליחה הוא תסמין נפוץ נוסף שמטריד רבים מהחולים. חלק מהמטופלים חווים עייפות כרונית, ירידה בלתי מוסברת במשקל וכאבים בשרירים ובמפרקים. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע שינויים בקצות האצבעות הנקראים CLUBBING, שבהם האצבעות מתעבות ומתעגלות.
אבחון המחלה דורש שילוב של מספר בדיקות מתוחכמות. בדיקת תפקודי ריאות (PULMONARY FUNCTION TESTS) מודדת את נפח הריאות ואת יכולת העברת החמצן לדם. צילום חזה עשוי להראות שינויים ראשוניים, אך בדיקת CT בהפרדה גבוהה (HIGH RESOLUTION CT) היא הכלי המדויק ביותר לזיהוי דפוסי הנזק הייחודיים לכל סוג מחלה. לעיתים נדרשת ברונכוסקופיה עם שטיפת סמפונות או אף ביופסיה של רקמת ריאה לאבחון סופי. בדיקות דם עוזרות לזהות מחלות אוטואימוניות או חשיפה לגורמים סביבתיים.
הטיפול במחלות ריאות בין-רקמתיות משתנה בהתאם לסוג המחלה ולגורם לה. כאשר הסיבה היא חשיפה לחומר מזיק, הפסקת החשיפה היא הצעד הראשון והחיוני ביותר. במחלות דלקתיות משתמשים לרוב בתרופות מדכאות חיסון כמו קורטיקוסטרואידים או תרופות אחרות. עבור פיברוזיס ריאתי אידיופתי קיימות כיום תרופות אנטי-פיברוטיות כמו PIRFENIDONE ו-NINTEDANIB שיכולות להאט את התקדמות המחלה. טיפול בחמצן משפר את איכות החיים של חולים הסובלים מרמות חמצן נמוכות בדם.
שיקום ריאתי (PULMONARY REHABILITATION) הוא מרכיב חשוב בטיפול הכולל, הכולל תוכנית אימונים מותאמת אישית, ייעוץ תזונתי ותמיכה נפשית. הפסקת עישון היא קריטית לכל חולה ריאות, שכן העישון מחמיר את הנזק ומזרז את התקדמות המחלה. במקרים חמורים שבהם הטיפול התרופתי אינו יעיל, השתלת ריאות עשויה להיות האפשרות היחידה להצלת חיים. חשוב להדגיש כי אבחון מוקדם ופנייה מהירה לרופא ריאות יכולים לשפר משמעותית את הפרוגנוזה ואיכות החיים של החולים.