זיהום בכליות, המכונה גם PYELONEPHRITIS, הוא זיהום חיידקי שפוגע בכליה אחת או בשתיהן. מדובר בסוג חמור יותר של זיהום בדרכי השתן, שמתחיל בדרך כלל בשלפוחית השתן או בשופכה ועולה במעלה המערכת אל הכליות. הכליות הן איברים חיוניים שתפקידם לסנן פסולת מהדם ולייצר שתן, ולכן פגיעה בהן עלולה להשפיע על תפקודים רבים בגוף. זיהום בכליות שכיח יותר בקרב נשים, אך יכול לפגוע בכל גיל ובכל מין.
הגורם העיקרי לזיהום בכליות הוא חיידק בשם ESCHERICHIA COLI, הידוע גם בשמו המקוצר E. COLI. חיידק זה חי באופן טבעי במערכת העיכול, אך כשהוא מגיע לדרכי השתן הוא עלול לגרום לזיהום. במקרים מסוימים, חיידקים אחרים או אפילו פטריות יכולים לגרום לזיהום. הזיהום מתפתח כאשר החיידקים עוברים מפתח השופכה, דרך השלפוחית ועד לכליות, או לעיתים רחוקות דרך זרם הדם.
קיימים מספר גורמי סיכון שמגבירים את הסבירות לפתח זיהום בכליות. נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר בשל השופכה הקצרה שלהן, המאפשרת לחיידקים להגיע מהר יותר לשלפוחית ולכליות. הריון, שימוש בקטטר שתן, אבנים בכליות או בדרכי השתן, ומערכת חיסון מוחלשת מגבירים אף הם את הסיכון. גברים עם בעיות בבלוטת הערמונית נמצאים גם הם בסיכון מוגבר.
התסמינים של זיהום בכליות מופיעים בדרך כלל במהירות ויכולים להיות עזים. חום גבוה, צמרמורות, כאבים בגב התחתון או בצד הגוף, בחילות והקאות הם סימנים נפוצים. רבים מדווחים גם על תכיפות במתן שתן, צריבה בזמן השתנה, ושתן עכור או עם ריח חזק. במקרים מסוימים ייתכן גם דם בשתן, מצב המכונה HEMATURIA. חשוב לפנות לטיפול רפואי מיידי עם הופעת תסמינים אלו.
האבחון של זיהום בכליות מתבצע באמצעות מספר בדיקות. בדיקת שתן, הנקראת URINALYSIS, מאפשרת לזהות נוכחות של חיידקים, דם או מוגלה בשתן. תרבית שתן מסייעת לזהות את סוג החיידק הספציפי ואת האנטיביוטיקה היעילה נגדו. במקרים מסוימים יידרשו בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד או CT כדי לבדוק אם קיימת חסימה בדרכי השתן או סיבוכים נוספים.
הטיפול בזיהום בכליות מבוסס בעיקר על אנטיביוטיקה. במקרים קלים עד בינוניים, ניתן לטפל בבית באמצעות אנטיביוטיקה פומית למשך שבוע עד שבועיים. חשוב לסיים את כל מנת התרופות גם אם התסמינים משתפרים, כדי למנוע התנגדות חיידקית. במקרים חמורים יותר, במיוחד כשיש חום גבוה, הקאות או סימנים לאלח דם, נדרש אשפוז ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית. שתייה מרובה מסייעת לשטוף את החיידקים ממערכת השתן.
סיבוכים של זיהום בכליות שלא מטופל כראוי עלולים להיות חמורים ביותר. SEPSIS, או אלח דם, הוא מצב מסכן חיים שבו הזיהום מתפשט לזרם הדם. נזק קבוע לכליות, היווצרות מורסה בכליה, או אי ספיקת כליות הם סיבוכים אפשריים נוספים. בנשים בהריון, זיהום בכליות עלול לגרום ללידה מוקדמת או למשקל לידה נמוך, ולכן מצריך מעקב והתערבות מיידית.
מניעה של זיהום בכליות אפשרית באמצעות מספר צעדים פשוטים. שתייה מרובה של מים, ריקון שלפוחית השתן לאחר יחסי מין, וניגוב מלפנים לאחור לאחר שימוש בשירותים מפחיתים את הסיכון לזיהומים. טיפול מהיר בזיהום בדרכי השתן התחתונות מונע את התקדמותו לכליות. אנשים עם זיהומים חוזרים עשויים להפיק תועלת מטיפול מונע באנטיביוטיקה בהתאם להמלצת הרופא המטפל.