סוכרת לטנטית, המוכרת גם בשם LATENT AUTOIMMUNE DIABETES IN ADULTS או בקיצור LADA, היא צורה ייחודית של סוכרת שמשלבת מאפיינים של סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. מצב זה מתפתח באופן איטי ומתגנב, לרוב אצל מבוגרים מעל גיל 30, ולכן הוא מכונה לעיתים "סוכרת מסוג 1.5". בשונה מסוכרת מסוג 1 הקלאסית שמתפרצת במהירות, סוכרת לטנטית מתקדמת בהדרגה לאורך חודשים ואף שנים. ההתקדמות האיטית הזו גורמת לכך שאנשים רבים מאובחנים בטעות כחולי סוכרת מסוג 2, מה שמוביל לטיפול שאינו מותאם למצבם האמיתי.
המנגנון הביולוגי מאחורי סוכרת לטנטית הוא אוטואימוני, כלומר מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות את תאי הבטא בלבלב האחראים על ייצור INSULIN. תהליך הרס זה מתרחש באופן הדרגתי, ולכן הלבלב ממשיך לייצר אינסולין בכמויות מסוימות במשך תקופה ממושכת. עם הזמן, ככל שיותר תאי בטא נהרסים, ייצור האינסולין פוחת משמעותית והחולה הופך תלוי בהזרקות אינסולין חיצוניות. ההבדל המרכזי מסוכרת מסוג 2 הוא שבמצב זה הבעיה אינה תנגודת לאינסולין, אלא חוסר בייצור שלו עקב הרס אוטואימוני.
התסמינים של סוכרת לטנטית דומים בתחילה לאלו של סוכרת מסוג 2 וכוללים עייפות מוגברת, צמא מוגזם, הטלת שתן תכופה וירידה בלתי מוסברת במשקל. עם זאת, ישנם סימנים שעשויים להצביע על כך שמדובר דווקא ב-LADA ולא בסוכרת מסוג 2 רגילה. אנשים עם סוכרת לטנטית נוטים להיות בעלי משקל תקין או נמוך יחסית, בניגוד לעודף המשקל האופייני לסוכרת מסוג 2. כמו כן, הם עשויים להגיב פחות טוב לתרופות פומיות להורדת סוכר ולהידרדר מהר יותר למצב הדורש טיפול באינסולין.
האבחנה המדויקת של סוכרת לטנטית דורשת בדיקות דם ספציפיות מעבר לבדיקות הסוכר הרגילות. בדיקת GAD ANTIBODIES מאפשרת לזהות נוגדנים עצמיים התוקפים את תאי הלבלב, והיא נחשבת לסמן המרכזי לאבחון LADA. בדיקה נוספת היא מדידת רמת C-PEPTIDE, שמשקפת את כמות האינסולין שהגוף מייצר באופן טבעי. שילוב של נוגדנים חיוביים עם רמת C-PEPTIDE נמוכה או יורדת מאשר את האבחנה של סוכרת לטנטית ומבדיל אותה מסוכרת מסוג 2.
הטיפול בסוכרת לטנטית שונה מהטיפול בסוכרת מסוג 2 ודורש גישה מותאמת אישית. מחקרים מראים כי התחלה מוקדמת של טיפול באינסולין עשויה לסייע בשימור תאי הבטא הנותרים ולהאט את התקדמות המחלה. תרופות מסוימות הנפוצות בטיפול בסוכרת מסוג 2, כמו SULFONYLUREAS, עלולות דווקא להזיק לחולי LADA על ידי הכבדה על הלבלב הפגוע. לעומת זאת, תרופות ממשפחת DPP-4 INHIBITORS או GLP-1 AGONISTS עשויות להתאים בשלבים מוקדמים של המחלה.
החשיבות של אבחון נכון ומוקדם של סוכרת לטנטית היא עצומה עבור איכות החיים של המטופלים. אבחון מוטעה כסוכרת מסוג 2 עלול להוביל לטיפול לא יעיל, להחמרה מהירה יותר של המחלה ולסיכון מוגבר לסיבוכים. מומחים ממליצים לבצע בדיקות נוגדנים לכל מטופל שמאובחן עם סוכרת בגיל מבוגר ואינו מציג את גורמי הסיכון הקלאסיים לסוכרת מסוג 2. מודעות גוברת בקרב הציבור ואנשי המקצוע למצב זה יכולה לשפר משמעותית את האבחון והטיפול במיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מסוכרת לטנטית מבלי לדעת זאת.