LDH, או בשמו המלא Lactate Dehydrogenase, הוא אנזים חיוני המשתתף בתהליך ייצור האנרגיה בתאים. אנזים זה נמצא כמעט בכל רקמה בגוף האדם, כולל הלב, הכבד, הכליות, השרירים, הריאות וכדוריות הדם האדומות. בדיקת LDH בדם מודדת את רמת האנזים הזה בזרם הדם, וערכים חריגים עשויים להצביע על נזק לרקמות או על מצבים רפואיים שונים הדורשים בירור נוסף.
התפקיד העיקרי של LDH בגוף הוא לסייע בהמרת סוכר לאנרגיה שהתאים יכולים לנצל. כאשר תאים נפגעים או נהרסים מסיבה כלשהי, האנזים משתחרר לזרם הדם וגורם לעלייה ברמתו. מסיבה זו, בדיקת LDH משמשת ככלי אבחוני כללי לזיהוי נזק רקמתי, אך היא אינה ספציפית לאיבר מסוים. הרופאים נעזרים בבדיקות נוספות כדי לאתר את מקור הבעיה המדויק.
קיימים חמישה תת-סוגים של האנזים, המכונים LDH Isoenzymes, וכל אחד מהם מרוכז באיברים שונים. LDH-1 ו-LDH-2 נמצאים בעיקר בלב ובכדוריות הדם האדומות, LDH-3 בריאות, LDH-4 בכליות ובלבלב, ו-LDH-5 בכבד ובשרירים. כאשר הרופא מזהה עלייה ברמת LDH הכללית, הוא עשוי לבקש בדיקה של תת-הסוגים כדי לאתר את האיבר הפגוע.
ערכי הייחוס התקינים של LDH בדם נעים בדרך כלל בין 140 ל-280 יחידות לליטר, אם כי טווח זה עשוי להשתנות מעט בין מעבדות שונות. רמות גבוהות מהנורמה יכולות להעיד על מגוון רחב של מצבים, ביניהם התקף לב, מחלות כבד, אנמיה המוליטית, זיהומים חריפים, פציעות שרירים ואף סוגים מסוימים של סרטן. גם פעילות גופנית מאומצת לפני הבדיקה עלולה לגרום לעלייה זמנית ברמות.
בדיקת LDH נמצאת בשימוש נרחב במעקב אחר מחלות ממאירות, במיוחד Lymphoma ו-Leukemia. רמות גבוהות של האנזים בחולי סרטן עשויות להעיד על התקדמות המחלה או על תגובה לטיפול. הרופאים עוקבים אחר שינויים ברמות לאורך זמן כדי להעריך את יעילות הטיפול ולזהות הישנות אפשרית של המחלה.
גם רמות נמוכות מהרגיל של LDH עשויות להופיע, אך הן נדירות יחסית ובדרך כלל אינן מעידות על בעיה רפואית משמעותית. צריכה גבוהה של ויטמין C עלולה להוריד את רמות האנזים בדם. בנוסף, מוטציות גנטיות נדירות עלולות לגרום לחסר מולד באנזים, אך מצב זה אינו שכיח.
ההכנה לבדיקת LDH היא פשוטה יחסית ואינה דורשת צום מיוחד. עם זאת, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ביום שלפני הבדיקה, שכן מאמץ שרירי עלול להשפיע על התוצאות. חשוב ליידע את הרופא על תרופות שנלקחות באופן קבוע, מכיוון שתרופות מסוימות כמו אספירין ואלכוהול עלולות להשפיע על רמות האנזים.
חשוב להדגיש כי תוצאה חריגה בבדיקת LDH אינה מהווה אבחנה בפני עצמה. הרופא יפרש את התוצאות בהקשר הקליני הרחב, תוך התחשבות בתסמינים, בהיסטוריה הרפואית ובתוצאות בדיקות נוספות. שילוב המידע מכל המקורות מאפשר להגיע לאבחנה מדויקת ולתוכנית טיפול מותאמת אישית.