קרע במיניסקוס הוא אחת הפציעות הנפוצות ביותר במפרק הברך, המתרחשת כאשר רקמת הסחוס הסהרית שבין עצם הירך לעצם השוקה נקרעת. המיניסקוס הוא מבנה סחוסי גמיש בצורת C, וישנם שניים כאלה בכל ברך — מיניסקוס פנימי (MEDIAL MENISCUS) ומיניסקוס חיצוני (LATERAL MENISCUS). תפקידו העיקרי הוא לספוג זעזועים, לייצב את המפרק ולחלק את העומס באופן שווה על פני הברך. כאשר רקמה זו נפגעת, היא עלולה לגרום לכאב, נפיחות והגבלה בתנועה.
קרעים במיניסקוס יכולים להתרחש בכל גיל, אך הסיבות משתנות בהתאם לשלב בחיים. אצל צעירים ובעיקר ספורטאים, הקרע נגרם לרוב מטראומה חריפה כמו סיבוב פתאומי של הברך כשהרגל נשארת קבועה על הקרקע. פציעות אלו שכיחות במיוחד בענפי ספורט כמו כדורגל, כדורסל וסקי. לעומת זאת, אצל מבוגרים מעל גיל 40-50, הקרע עלול להתפתח בהדרגה כתוצאה מבלאי ושחיקה של הרקמה הסחוסית, ולעיתים תנועה פשוטה כמו כריעה או קימה מכיסא עלולה לגרום לקרע.
התסמינים האופייניים לקרע במיניסקוס כוללים כאב ממוקד בקו המפרק של הברך, שעלול להתגבר בעת הליכה או כריעה. רבים מתארים תחושת נעילה (LOCKING) של הברך, כאשר המפרק נתקע ואינו מאפשר יישור או כיפוף מלא. נפיחות מתפתחת בדרך כלל תוך 24-48 שעות מרגע הפציעה, ולעיתים מופיעה תחושה של חוסר יציבות או שהברך עומדת לקרוס. חלק מהמטופלים חווים גם תחושת קליקים או חריקות בעת תנועה.
אבחון קרע במיניסקוס מתבסס על שילוב של בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה. הרופא יבצע מספר מבחנים קליניים כמו מבחן מקמורי (MCMURRAY TEST) ומבחן אפלי (APLEY TEST), שבודקים את תגובת הברך ללחץ וסיבוב. בדיקת MRI נחשבת לשיטת ההדמיה המדויקת ביותר לאבחון קרעים במיניסקוס, והיא מאפשרת לזהות את מיקום הקרע, גודלו וסוגו. ישנם סוגים שונים של קרעים, כולל קרע אופקי, קרע אנכי וקרע בצורת ידית דלי (BUCKET HANDLE TEAR).
הטיפול בקרע במיניסקוס תלוי במספר גורמים, ביניהם גיל המטופל, רמת הפעילות, מיקום הקרע וחומרתו. טיפול שמרני מתאים לקרעים קטנים ויציבים, במיוחד באזור עשיר באספקת דם הידוע כאזור האדום. טיפול זה כולל מנוחה, קירור, תרופות נוגדות דלקת ופיזיותרפיה לחיזוק השרירים סביב הברך. במקרים רבים, התסמינים משתפרים תוך מספר שבועות עד חודשים.
כאשר הטיפול השמרני אינו מביא להקלה, או כשמדובר בקרע משמעותי הגורם לנעילת הברך, ייתכן שיידרש טיפול כירורגי. הניתוח מבוצע בדרך כלל בשיטה ארתרוסקופית (ARTHROSCOPY), שהיא פולשנית מינימלית ומאפשרת החלמה מהירה יחסית. במהלך הניתוח, המנתח יכול לתפור את הקרע (MENISCUS REPAIR) או להסיר את החלק הקרוע (PARTIAL MENISCECTOMY). תפירה מועדפת כאשר הדבר אפשרי, מכיוון שהיא משמרת את תפקוד המיניסקוס ומפחיתה את הסיכון לדלקת מפרקים בעתיד.
תהליך השיקום לאחר פציעה או ניתוח הוא קריטי להחלמה מלאה ולמניעת פציעות חוזרות. פיזיותרפיה ממוקדת מסייעת בהחזרת טווחי התנועה, חיזוק שרירי הירך והשוק ושיפור היציבות התפקודית. חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה אפשרית לרוב תוך 4-6 שבועות לאחר כריתה חלקית, ותוך 3-6 חודשים לאחר תפירה. חשוב לציין כי הזנחת קרע במיניסקוס עלולה להאיץ את התפתחות דלקת מפרקים ניוונית (OSTEOARTHRITIS) בברך עם השנים.