מיקרו-אנגיופתיה (MICROANGIOPATHY) היא מצב רפואי שבו נפגעים כלי הדם הזעירים בגוף, הידועים כנימים או קפילרות. כלי דם אלה, שקוטרם קטן מקוטר שערה, אחראים על אספקת חמצן וחומרי הזנה לרקמות הגוף השונות. כאשר כלי דם אלה נפגעים, הדבר עלול להוביל לפגיעה משמעותית באיברים חיוניים כמו המוח, הכליות, העיניים והלב. המונח מגיע מהמילים היווניות MICRO (קטן), ANGIO (כלי דם) ו-PATHY (מחלה).
הגורם השכיח ביותר למיקרו-אנגיופתיה הוא סוכרת, ובמקרה זה המצב מכונה DIABETIC MICROANGIOPATHY. רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן גורמות לנזק מצטבר לדפנות כלי הדם הקטנים. גורמים נוספים כוללים יתר לחץ דם כרוני, שאף הוא מפעיל לחץ מתמשך על דפנות הנימים. גם מחלות אוטואימוניות, הפרעות בקרישת הדם וגורמים גנטיים עלולים להוביל להתפתחות המצב.
כאשר מיקרו-אנגיופתיה פוגעת במוח, המצב מכונה CEREBRAL SMALL VESSEL DISEASE או מיקרו-אנגיופתיה מוחית. פגיעה זו עלולה להתבטא בירידה קוגניטיבית הדרגתית, בעיות בזיכרון וקשיי ריכוז. במקרים חמורים יותר, הנזק לכלי הדם הקטנים במוח עלול לגרום לאירועים מוחיים קטנים (LACUNAR STROKES) או לדימומים זעירים. בדיקת MRI מוחית יכולה לחשוף סימנים אופייניים כמו שינויים בחומר הלבן של המוח.
בעיניים, המצב מוכר כרטינופתיה (RETINOPATHY) ומהווה סיבה מובילה לאובדן ראייה בקרב חולי סוכרת. כלי הדם הזעירים ברשתית נפגעים, מה שעלול לגרום לדליפת נוזלים, היווצרות כלי דם חדשים פגומים ולבסוף לפגיעה בראייה. בדיקות עיניים סדירות חיוניות לאיתור מוקדם של השינויים הללו. טיפול מוקדם בלייזר או בזריקות לעין יכול למנוע או לעכב את התקדמות הנזק.
פגיעה בכליות עקב מיקרו-אנגיופתיה נקראת נפרופתיה (NEPHROPATHY). הכליות מכילות מיליוני יחידות סינון זעירות המבוססות על כלי דם קטנים. כאשר כלי דם אלה נפגעים, יכולת הסינון של הכליות נפגעת והדבר עלול להוביל לאי-ספיקת כליות כרונית. סימן מוקדם לפגיעה זו הוא הופעת חלבון בשתן (MICROALBUMINURIA), שניתן לגלות בבדיקת שתן פשוטה.
האבחון של מיקרו-אנגיופתיה מתבסס על שילוב של בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ובדיקות תפקודיות של האיברים הרלוונטיים. בדיקות דם יכללו רמות סוכר, תפקודי כליות ופרופיל שומנים. בדיקת קרקעית העין מאפשרת לרופא לראות ישירות את מצב כלי הדם הקטנים. בדיקות MRI מתקדמות יכולות לזהות שינויים אופייניים במוח.
הטיפול במיקרו-אנגיופתיה מתמקד בעיקר בשליטה בגורמי הסיכון ומניעת התקדמות הנזק. איזון קפדני של רמות הסוכר בדם הוא אבן יסוד בטיפול בחולי סוכרת. שליטה בלחץ הדם באמצעות תרופות ושינויים באורח החיים חיונית אף היא. תרופות מקבוצת מעכבי ACE או חוסמי ANGIOTENSIN הוכחו כיעילות במיוחד בהגנה על כלי הדם הקטנים בכליות.
מניעה היא המפתח להתמודדות עם מיקרו-אנגיופתיה. שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון יכולה להפחית משמעותית את הסיכון. מעקב רפואי סדיר, במיוחד עבור אנשים עם סוכרת או יתר לחץ דם, מאפשר איתור מוקדם של סימני פגיעה. גילוי וטיפול מוקדמים יכולים למנוע או לעכב משמעותית את ההתקדמות לפגיעה בלתי הפיכה באיברים.