טרשת נפוצה, הידועה גם בשמה הלועזי MULTIPLE SCLEROSIS או בקיצור MS, היא מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח וחוט השדרה. מדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את רקמות הגוף הבריאות, ובמקרה זה את המעטפת המגנה על סיבי העצב הנקראת MYELIN. המיאלין פועל כשכבת בידוד המאפשרת העברה מהירה ויעילה של אותות חשמליים בין תאי העצב. כאשר מעטפת זו נפגעת, נוצרות צלקות או טלאים קשיחים באזורים שונים במערכת העצבים, ומכאן נגזר שם המחלה — טרשת נפוצה.
המחלה פוגעת בעיקר באנשים צעירים בטווח הגילים 20 עד 40, ושכיחה יותר בקרב נשים מאשר גברים ביחס של כ-3 ל-1. הסיבה המדויקת להתפתחות MS אינה ידועה במלואה, אולם המחקר מצביע על שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. בין הגורמים הסביבתיים נמנים חשיפה לנגיף EPSTEIN-BARR, מחסור בוויטמין D, עישון ומגורים באזורים מרוחקים מקו המשווה. יש לציין כי המחלה אינה מדבקת ואינה עוברת ישירות בתורשה, אם כי קיים סיכון מוגבר מעט אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
התסמינים של טרשת נפוצה מגוונים מאוד ותלויים באזור הפגיעה במערכת העצבים המרכזית. תסמינים שכיחים כוללים עייפות קיצונית, הפרעות בראייה כמו ראייה כפולה או מטושטשת, נימול או תחושת עקצוץ בגפיים, חולשת שרירים, קשיי הליכה ושיווי משקל, ובעיות בשלפוחית השתן. חלק מהמטופלים חווים גם קשיי ריכוז וזיכרון, דיכאון או שינויים במצב הרוח. התסמינים יכולים להופיע ולהיעלם בהתקפים הנקראים RELAPSES, או להתקדם בהדרגה לאורך זמן.
קיימים מספר סוגים של טרשת נפוצה המאופיינים בדפוסי התקדמות שונים. הסוג השכיח ביותר הוא RELAPSING-REMITTING MS, המתאפיין בהתקפים חריפים ואחריהם תקופות של הפוגה והתאוששות חלקית או מלאה. סוג נוסף הוא SECONDARY PROGRESSIVE MS, שבו המחלה מתחילה כסוג הראשון אך עוברת עם הזמן להתקדמות מתמשכת. סוג שלישי ופחות שכיח הוא PRIMARY PROGRESSIVE MS, שבו ההתדרדרות מתחילה מראשית המחלה ללא התקפים והפוגות ברורים.
אבחון המחלה מתבסס על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה נוירולוגית קלינית ובדיקות עזר. בדיקת MRI של המוח וחוט השדרה מאפשרת לזהות את הנגעים האופייניים למחלה. בדיקת נוזל השדרה עשויה לגלות נוכחות של נוגדנים המעידים על דלקת במערכת העצבים המרכזית. בדיקות פוטנציאלים מעוררים בודקות את מהירות העברת האותות העצביים ויכולות לתמוך באבחנה.
למרות שאין כיום ריפוי מוחלט לטרשת נפוצה, קיימות תרופות רבות המסוגלות להאט את התקדמות המחלה ולהפחית את תדירות ההתקפים. תרופות אלו נקראות DISEASE MODIFYING THERAPIES והן כוללות תכשירים בהזרקה, תרופות פומיות ותרופות הניתנות בעירוי. בעת התקף חריף, ניתן לטפל בסטרואידים במתן תוך-ורידי להאצת ההחלמה. בנוסף, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים סימפטומטיים משפרים משמעותית את איכות החיים של המטופלים.
רבים מהחולים בטרשת נפוצה מנהלים חיים מלאים ופעילים לאורך שנים רבות עם טיפול מתאים ומעקב רפואי צמוד. חשוב להדגיש כי המחלה אינה גזר דין, והתקדמות המחקר והטיפולים בעשורים האחרונים שיפרה דרמטית את הפרוגנוזה של המטופלים. שמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית מותאמת, תזונה מאוזנת והימנעות מעישון תורמים לניהול טוב יותר של המחלה. מומלץ לכל מי שחווה תסמינים נוירולוגיים בלתי מוסברים לפנות להערכה רפואית מוקדם ככל האפשר.