סרטן שחלות הוא גידול ממאיר המתפתח בשחלות, האיברים המייצרים ביציות והורמוני מין אצל נשים. מדובר באחד מסוגי הסרטן הגינקולוגיים הקטלניים ביותר, בעיקר משום שהוא מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים של המחלה. השחלות ממוקמות עמוק בחלל הבטן, ולכן גידולים יכולים לגדול במשך זמן רב מבלי לגרום לתסמינים בולטים. מדי שנה מאובחנות בישראל מאות נשים עם מחלה זו, כאשר הגיל הממוצע לאבחון הוא סביב גיל 60.
קיימים מספר סוגים של סרטן שחלות, והשכיח ביותר הוא EPITHELIAL OVARIAN CANCER, המתפתח מהתאים המכסים את פני השטח החיצוניים של השחלה. סוג זה מהווה כ-90% מכלל המקרים ומופיע בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר. סוגים נוספים כוללים גידולים מתאי הנבט (GERM CELL TUMORS) השכיחים יותר בנשים צעירות, וגידולים מהרקמה התומכת של השחלה (STROMAL TUMORS). לכל סוג מאפיינים שונים מבחינת התנהגות הגידול והתגובה לטיפול.
גורמי הסיכון העיקריים לסרטן שחלות כוללים היסטוריה משפחתית של המחלה, במיוחד אצל קרובות משפחה מדרגה ראשונה. נשים הנושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 נמצאות בסיכון מוגבר משמעותית, עד פי עשרה מהאוכלוסייה הכללית. גורמי סיכון נוספים כוללים עקרות, אי-לידה, התחלת מחזור בגיל מוקדם, גיל מעבר מאוחר והשמנת יתר. לעומת זאת, הריונות מרובים, הנקה ושימוש בגלולות למניעת הריון מפחיתים את הסיכון.
התסמינים של סרטן שחלות עמומים ולא ספציפיים, מה שמקשה על גילוי מוקדם. הסימנים השכיחים כוללים נפיחות בטנית מתמשכת, תחושת שובע מהירה, כאבים באזור האגן או הבטן, ושינויים בהרגלי המעיים או השתן. נשים רבות מייחסות תסמינים אלו לבעיות עיכול או לשינויים הורמונליים רגילים. חשוב לפנות לרופא כאשר תסמינים אלו מופיעים באופן חדש ונמשכים יותר משבועיים עד שלושה שבועות.
אבחון סרטן שחלות מתבצע באמצעות שילוב של מספר בדיקות. בדיקת אולטרסאונד טרנסווגינלי מאפשרת הדמיה של השחלות ואיתור מסות חשודות. בדיקת דם לסמן CA-125 יכולה להיות מוגברת בנוכחות סרטן שחלות, אך אינה ספציפית למחלה. לאבחון סופי נדרשת בדיקה היסטולוגית של רקמה, הניטלת בדרך כלל במהלך ניתוח. בדיקות הדמיה נוספות כמו CT או MRI משמשות להערכת היקף התפשטות המחלה.
הטיפול בסרטן שחלות משלב בדרך כלל ניתוח וכימותרפיה. מטרת הניתוח היא להסיר את הגידול במלואו, כולל השחלות, הרחם, החצוצרות ורקמות נוספות במידת הצורך. לאחר הניתוח, רוב החולות מקבלות כימותרפיה להשמדת תאים סרטניים שנותרו. בשנים האחרונות נוספו טיפולים ממוקדים כגון PARP INHIBITORS, יעילים במיוחד בנשים עם מוטציות BRCA. טיפולים אימונותרפיים נמצאים בשלבי מחקר מתקדמים ומציעים תקווה נוספת.
הפרוגנוזה של סרטן שחלות תלויה במידה רבה בשלב בו מתגלה המחלה. כאשר הסרטן מתגלה בשלב מוקדם, שיעורי ההישרדות לחמש שנים מגיעים ליותר מ-90%. לצערנו, רק כ-20% מהמקרים מאובחנים בשלב מוקדם. נשים בסיכון גבוה מוזמנות לשקול בדיקות מעקב תכופות יותר או אף ניתוח מניעתי להסרת השחלות. מחקרים רבים עוסקים בפיתוח שיטות לגילוי מוקדם, שעשויות לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה בעתיד.