סרטן הלבלב הוא מחלה ממארת המתפתחת כאשר תאים בלבלב מתחילים לגדול באופן בלתי מבוקר ויוצרים גידול. הלבלב הוא איבר מוארך הממוקם מאחורי הקיבה, בחלק העליון של הבטן, וממלא תפקיד חיוני בתהליכי העיכול ובוויסות רמות הסוכר בדם. מחלה זו נחשבת לאחת מסוגי הסרטן האגרסיביים ביותר, בעיקר משום שהיא מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים כאשר הגידול כבר התפשט לאיברים אחרים בגוף.
הלבלב מורכב משני סוגי תאים עיקריים, וסרטן יכול להתפתח בכל אחד מהם. תאים אקסוקריניים מייצרים אנזימי עיכול ומהווים את רוב רקמת הלבלב, וכ-95% ממקרי סרטן הלבלב מתפתחים בתאים אלה — הסוג הנפוץ ביותר נקרא PANCREATIC DUCTAL ADENOCARCINOMA. תאים אנדוקריניים מייצרים הורמונים כמו אינסולין וגלוקגון, וגידולים המתפתחים בהם נקראים PANCREATIC NEUROENDOCRINE TUMORS והם נדירים יחסית אך בעלי פרוגנוזה טובה יותר.
גורמי הסיכון לפיתוח סרטן הלבלב כוללים מספר מרכיבים. עישון מכפיל את הסיכון לחלות במחלה ומהווה את גורם הסיכון הנמנע המשמעותי ביותר. השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 קשורות אף הן לעלייה בסיכון, במיוחד סוכרת שאובחנה לאחרונה בגיל מבוגר. היסטוריה משפחתית של סרטן הלבלב או תסמונות גנטיות מסוימות כמו מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מגדילות את הסיכון באופן משמעותי. גם דלקת לבלב כרונית, צריכת אלכוהול מופרזת וגיל מעל 65 נחשבים לגורמי סיכון מוכרים.
האתגר המרכזי באבחון סרטן הלבלב נעוץ בכך שהתסמינים מופיעים בדרך כלל רק כאשר המחלה מתקדמת. צהבת, המתבטאת בהצהבת העור והעיניים, היא לעיתים קרובות הסימן הראשון ונגרמת כאשר הגידול חוסם את דרכי המרה. תסמינים נוספים כוללים כאבי בטן או גב, ירידה בלתי מוסברת במשקל, אובדן תיאבון, בחילות ועייפות מתמשכת. לעיתים מופיעה סוכרת חדשה או החמרה בסוכרת קיימת ללא סיבה ברורה.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות שילוב של בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה. בדיקת CT עם חומר ניגוד היא בדיקת ההדמיה הראשונית הנפוצה ביותר, ולעיתים מתבצעות גם בדיקות MRI או אולטרסאונד אנדוסקופי. בדיקת דם לסמן הגידול CA 19-9 יכולה לסייע במעקב אחר המחלה, אך אינה מספיק ספציפית לצורכי אבחון ראשוני. אבחנה סופית מתקבלת באמצעות ביופסיה מרקמת הגידול.
אפשרויות הטיפול בסרטן הלבלב תלויות בשלב המחלה ובמיקום הגידול. ניתוח להסרת הגידול, כגון פרוצדורת WHIPPLE, מהווה את הסיכוי הטוב ביותר לריפוי, אך הוא אפשרי רק בכ-20% מהמטופלים שבהם המחלה מוגבלת מקומית. כימותרפיה ניתנת לרוב לפני או אחרי הניתוח, או כטיפול עיקרי במחלה מתקדמת. הקרנות משמשות לעיתים בשילוב עם כימותרפיה. בשנים האחרונות מתפתחים גם טיפולים ממוקדים וטיפולים אימונותרפיים עבור מטופלים עם מוטציות גנטיות מסוימות.
שיעורי ההישרדות בסרטן הלבלב נותרים נמוכים יחסית לסוגי סרטן אחרים, אך חלה התקדמות משמעותית בעשור האחרון. שיעור ההישרדות לחמש שנים עומד כיום על כ-12% בממוצע, אך עולה לכ-44% במקרים שבהם המחלה מאובחנת בשלב מוקדם וניתן לבצע ניתוח. מחקרים רבים מתמקדים כיום בפיתוח שיטות לגילוי מוקדם ובטיפולים חדשניים שיאפשרו לשפר משמעותית את הפרוגנוזה של מחלה מאתגרת זו.