פרולקטינומה (PROLACTINOMA) היא גידול שפיר של בלוטת יותרת המוח, הממוקמת בבסיס המוח. גידול זה גורם להפרשה מוגברת של הורמון פרולקטין (PROLACTIN), האחראי בעיקר על ייצור חלב לאחר לידה. מדובר בסוג הגידול השכיח ביותר מבין גידולי יותרת המוח, והוא מהווה כ-40% מכלל הגידולים באזור זה. למרות שהמילה "גידול מוחי" עשויה להישמע מפחידה, חשוב לדעת שפרולקטינומה היא כמעט תמיד שפירה ואינה מתפשטת לאיברים אחרים בגוף.
הגורמים המדויקים להתפתחות פרולקטינומה אינם ידועים לחלוטין, אך ברוב המקרים מדובר בגידול ספורדי שאינו קשור לגורמים תורשתיים. במקרים נדירים, הגידול עשוי להופיע כחלק מתסמונות תורשתיות כמו MEN1 (MULTIPLE ENDOCRINE NEOPLASIA TYPE 1). הגידול שכיח יותר בנשים בגיל הפוריות, אך יכול להופיע גם בגברים ובילדים. אצל גברים, הגידול מאובחן לרוב בשלב מאוחר יותר ובגודל גדול יותר, משום שהתסמינים פחות בולטים בשלבים המוקדמים.
התסמינים של פרולקטינומה נובעים משני מנגנונים עיקריים: עודף הורמון פרולקטין בדם והלחץ הפיזי שהגידול מפעיל על רקמות סמוכות. אצל נשים, רמות גבוהות של פרולקטין גורמות להפרעות במחזור החודשי, היעדר מחזור (AMENORRHEA), הפרשת חלב מהשדיים שלא בהריון או הנקה (GALACTORRHEA), וקשיי פוריות. אצל גברים, עודף פרולקטין עלול לגרום לירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה, ולעיתים גם להגדלה קלה של רקמת השד (GYNECOMASTIA). כאשר הגידול גדול, הוא עשוי ללחוץ על עצבי הראייה ולגרום להפרעות בשדה הראייה, וכן לכאבי ראש מתמשכים.
אבחון פרולקטינומה מתבצע באמצעות שילוב של בדיקות דם ובדיקות הדמיה. בדיקת דם למדידת רמות פרולקטין היא הצעד הראשון, כאשר רמות גבוהות במיוחד מעלות חשד לגידול. ככל שרמת הפרולקטין גבוהה יותר, כך סביר להניח שהגידול גדול יותר. לאחר מכן מתבצעת בדיקת MRI (MAGNETIC RESONANCE IMAGING) של בלוטת יותרת המוח, המאפשרת לראות את הגידול ולהעריך את גודלו ומיקומו המדויק. גידולים קטנים מ-10 מילימטר מכונים מיקרופרולקטינומה (MICROPROLACTINOMA), בעוד גידולים גדולים יותר מכונים מאקרופרולקטינומה (MACROPROLACTINOMA).
הטיפול בפרולקטינומה הוא בדרך כלל תרופתי ויעיל מאוד. התרופות מקבוצת אגוניסטים לדופמין (DOPAMINE AGONISTS), כמו קברגולין (CABERGOLINE) וברומוקריפטין (BROMOCRIPTINE), מפחיתות את הפרשת הפרולקטין ובמקביל גורמות להתכווצות הגידול. כ-80-90% מהמטופלים מגיבים היטב לטיפול התרופתי, כאשר רמות הפרולקטין חוזרות לנורמה והגידול קטן משמעותית. הטיפול התרופתי נמשך בדרך כלל מספר שנים, ובמקרים מסוימים ניתן להפסיקו בהדרגה תחת מעקב רפואי צמוד.
ניתוח להסרת הגידול נשקל רק במקרים שבהם הטיפול התרופתי אינו יעיל, כאשר קיימים תופעות לוואי קשות מהתרופות, או כאשר הגידול גדול במיוחד וגורם ללחץ משמעותי על מבנים קריטיים. הניתוח מתבצע בדרך כלל בגישה אנדוסקופית דרך האף (TRANSSPHENOIDAL SURGERY), ללא צורך בפתיחת הגולגולת. במקרים נדירים ביותר, כאשר הטיפול התרופתי והניתוחי אינם מספקים, ניתן לשקול טיפול בקרינה.
הפרוגנוזה של מטופלים עם פרולקטינומה היא מצוינת ברוב המקרים. עם טיפול מתאים, רוב החולים חוזרים לתפקוד הורמונלי תקין ופוריות משוחזרת. מעקב קבוע הכולל בדיקות דם תקופתיות ובדיקות הדמיה חיוני להערכת יעילות הטיפול ולזיהוי מוקדם של חזרת הגידול. נשים המתכננות הריון צריכות להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לגבי ניהול הטיפול בתקופה זו, שכן חלק מהתרופות אינן מומלצות במהלך ההריון.