ניתוק רשתית, או בשמו הרפואי RETINAL DETACHMENT, הוא מצב חירום עיני שבו הרשתית – השכבה הדקה של רקמת עצבים בחלק האחורי של העין – נפרדת ממיקומה הטבעי. הרשתית אחראית על קליטת האור והעברת הדימויים למוח, ולכן כאשר היא מתנתקת, התאים שלה מפסיקים לקבל חמצן וחומרי הזנה חיוניים. ללא טיפול מהיר, מצב זה עלול לגרום לאובדן ראייה קבוע תוך ימים ספורים. מדובר באחד המצבים הדחופים ביותר בתחום רפואת העיניים, ולכן הכרת הסימנים המקדימים יכולה להציל את הראייה.
הגורם השכיח ביותר לניתוק רשתית הוא שינויים הקשורים לגיל בגוף הזגוגי – החומר הג'לטיני הממלא את חלל העין. עם השנים, הגוף הזגוגי מתכווץ ונוטה להיפרד מהרשתית בתהליך טבעי הנקרא POSTERIOR VITREOUS DETACHMENT. ברוב המקרים תהליך זה חולף ללא נזק, אך לעיתים הגוף הזגוגי מושך את הרשתית ויוצר בה קרע. דרך קרע זה יכול הנוזל מתוך העין לחדור אל מתחת לרשתית ולגרום לניתוקה מהרקמות התומכות.
קיימים מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפתח ניתוק רשתית. קוצר ראייה גבוה נחשב לגורם סיכון משמעותי, מכיוון שעיניים קצרות ראייה הן ארוכות יותר והרשתית בהן דקה ומתוחה יותר. ניתוחי עיניים קודמים, כולל ניתוחי קטרקט, עלולים להגביר את הסיכון אף הם. פגיעות ישירות בעין, היסטוריה משפחתית של ניתוק רשתית, וסוכרת המלווה במחלת עיניים סוכרתית הם גורמי סיכון נוספים שחשוב להכיר.
הסימנים המקדימים לניתוק רשתית מופיעים לרוב באופן פתאומי ודורשים תשומת לב מיידית. הופעה פתאומית של FLOATERS – נקודות או חוטים שחורים המרחפים בשדה הראייה – היא אחד הסימנים הראשונים. הבזקי אור, במיוחד בצד הראייה, מהווים סימן אזהרה נוסף. ככל שהניתוק מתקדם, עלול להופיע צל כהה או מסך שמכסה חלק משדה הראייה, כאילו וילון יורד מלמעלה, מהצד או מלמטה. חשוב לציין כי ניתוק רשתית אינו מלווה בכאב, ולכן רבים עלולים להתעלם מהסימנים הללו.
אבחון ניתוק רשתית מתבצע על ידי רופא עיניים באמצעות בדיקת קרקעית עין מורחבת. בבדיקה זו, הרופא מרחיב את האישון באמצעות טיפות ובוחן את הרשתית בעזרת מכשירים מיוחדים. לעיתים נעשה שימוש ב-ULTRASOUND של העין, במיוחד כאשר יש דימום המקשה על הראייה הישירה של הרשתית. אבחון מהיר הוא קריטי, שכן כל שעה שחולפת מקטינה את סיכויי ההצלחה של הטיפול.
הטיפול בניתוק רשתית הוא כירורגי בלבד, וקיימות מספר שיטות בהתאם לחומרת המצב ומיקומו. PNEUMATIC RETINOPEXY היא שיטה שבה מוזרקת בועת גז לתוך העין, והבועה לוחצת את הרשתית בחזרה למקומה. SCLERAL BUCKLE היא שיטה שבה מחברים רצועת סיליקון מסביב לעין כדי לדחוף את דופן העין פנימה לכיוון הרשתית המנותקת. VITRECTOMY היא ניתוח שבו מסירים את הגוף הזגוגי ומחליפים אותו בגז או בשמן סיליקון.
הצלחת הניתוח תלויה במידה רבה במהירות הפנייה לטיפול ובמיקום הניתוק. כאשר הניתוק טרם הגיע לאזור המרכזי של הרשתית, הנקרא MACULA, סיכויי השיקום מצוינים. במקרים שבהם המקולה כבר נפגעה, עלול להיוותר פגם מסוים בראייה גם לאחר ניתוח מוצלח. לאחר הניתוח, המטופל עשוי להידרש לשמור על תנוחת ראש מסוימת במשך מספר ימים עד שבועות כדי לאפשר לרשתית להיצמד כראוי.
מניעה מוחלטת של ניתוק רשתית אינה אפשרית, אך ניתן לנקוט צעדים להפחתת הסיכון. בדיקות עיניים תקופתיות, במיוחד עבור אנשים עם גורמי סיכון, מאפשרות גילוי מוקדם של קרעים ברשתית לפני שהם מתפתחים לניתוק מלא. קרעים ברשתית ניתנים לטיפול בלייזר או בהקפאה בהליך פשוט במרפאה, המונע התקדמות לניתוק. כל אדם החווה הופעה פתאומית של הבזקי אור או ריבוי ב-FLOATERS צריך לפנות לבדיקת עיניים דחופה תוך 24 שעות.