ספסיס (SEPSIS), המכונה גם אלח דם או הרעלת דם, הוא מצב רפואי חירומי מסכן חיים שבו הגוף מגיב בצורה קיצונית לזיהום. במקום להילחם בזיהום באופן ממוקד, מערכת החיסון יוצאת משליטה ותוקפת את רקמות הגוף עצמו. תגובה דלקתית זו עלולה לגרום לנזק נרחב לאיברים חיוניים ואף למוות תוך שעות ספורות. ספסיס יכול להתפתח מכל סוג של זיהום, בין אם מדובר בדלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, זיהום בעור או אפילו חתך קטן שנדבק.
הבנת מנגנון הספסיס חיונית להכרה במצב. כאשר חיידקים, וירוסים או פטריות חודרים לגוף, מערכת החיסון משחררת חומרים כימיים לדם כדי להילחם בפולש. בספסיס, שחרור מסיבי של חומרים אלו גורם לדלקת כללית בכל הגוף, מה שפוגע בזרימת הדם לאיברים. כתוצאה מכך, איברים כמו הכליות, הריאות, הלב והמוח עלולים להיפגע באופן בלתי הפיך. ללא טיפול מיידי, המצב מתדרדר במהירות לכדי הלם ספטי (SEPTIC SHOCK), שבו לחץ הדם צונח באופן מסוכן.
תסמיני הספסיס עשויים להופיע בהדרגה או במהירות, ולעיתים קשה לזהות אותם בשלב מוקדם. הסימנים המרכזיים כוללים חום גבוה או לחילופין טמפרטורה נמוכה מהרגיל, דופק מואץ, נשימה מהירה ובלבול או שינוי במצב ההכרה. חולים רבים מדווחים על תחושת חולי קשה במיוחד, כאבים עזים ועור מנומר או חיוור. בילדים ותינוקות, הסימנים עשויים לכלול עייפות קיצונית, חוסר תגובתיות וקושי באכילה. זיהוי מוקדם של תסמינים אלו והגעה מיידית לחדר מיון יכולים להציל חיים.
גורמי הסיכון לספסיס מגוונים וכוללים אוכלוסיות פגיעות במיוחד. קשישים מעל גיל 65 ותינוקות מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון מוגבר. אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כגון חולי סרטן המקבלים כימותרפיה, מושתלי איברים או חולי איידס, פגיעים במיוחד. חולי סוכרת, מחלות כליה כרוניות ומחלות ריאה נמצאים גם הם בקבוצת סיכון גבוהה. אשפוז ממושך בבית חולים, במיוחד ביחידות טיפול נמרץ, מגביר אף הוא את הסיכון לפתח ספסיס.
הטיפול בספסיס דורש התערבות רפואית דחופה ואגרסיבית. הצעד הראשון כולל מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח דרך הווריד תוך השעה הראשונה מהאבחנה. במקביל, החולה מקבל נוזלים בכמויות גדולות כדי לשמור על לחץ דם תקין ולתמוך בתפקוד האיברים. במקרים חמורים, נדרשת תמיכה נשימתית באמצעות מכונת הנשמה, טיפול תרופתי להעלאת לחץ הדם ולעיתים דיאליזה. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה באופן משמעותי.
מניעת ספסיס מתחילה במניעת זיהומים ובטיפול מהיר בכל זיהום שמתפתח. שמירה על היגיינה קפדנית, כולל רחיצת ידיים תכופה, מפחיתה את הסיכון להידבקות. קבלת חיסונים מומלצים, כגון חיסון נגד שפעת ודלקת ריאות, מגנה מפני זיהומים שעלולים להוביל לספסיס. טיפול מיידי בכל פצע או זיהום, גם אם נראה קל, חיוני למניעת התדרדרות. אנשים בקבוצות סיכון צריכים להיות מודעים במיוחד לסימני אזהרה ולפנות לרופא ללא דיחוי בכל חשד.
חשוב לדעת כי גם לאחר החלמה מספסיס, חולים רבים סובלים מתסמונת שלאחר ספסיס הכוללת עייפות ממושכת, קשיי ריכוז וחולשה. למידע על מכשיר CPAP ותמיכה נשימתית בזמן החלמה.