סרטן קיבה הוא גידול ממאיר המתפתח בתאי הרירית הפנימית של הקיבה. מדובר באחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם, במיוחד במדינות מזרח אסיה כמו יפן וקוריאה. המחלה מתפתחת בדרך כלל לאט לאורך שנים, ולעיתים קרובות אינה גורמת לתסמינים בשלבים המוקדמים. הסוג הנפוץ ביותר הוא ADENOCARCINOMA, המהווה כ-95% מכלל המקרים ומתחיל בתאי הבלוטות המייצרים ריר בדופן הקיבה.
הגורמים לסרטן קיבה כוללים שילוב של גורמים סביבתיים, גנטיים ואורח חיים. זיהום בחיידק HELICOBACTER PYLORI נחשב לגורם הסיכון המשמעותי ביותר, והוא אחראי לכ-60% מהמקרים ברחבי העולם. תזונה עשירה במזונות מעושנים, כבושים או מלוחים מגבירה את הסיכון, בעוד שצריכה גבוהה של ירקות ופירות טריים עשויה להפחיתו. עישון כבד מכפיל את הסיכון לחלות במחלה, והשמנת יתר נקשרה אף היא לעלייה בשיעורי התחלואה. אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן קיבה או עם תסמונות גנטיות מסוימות נמצאים בסיכון מוגבר.
התסמינים של סרטן קיבה בשלבים המוקדמים הם לרוב עמומים ולא ספציפיים, מה שמקשה על אבחון מוקדם. חולים עשויים לחוות תחושת אי נוחות בבטן העליונה, צרבת מתמשכת, ירידה בתיאבון או תחושת שובע מהירה. ככל שהמחלה מתקדמת, עלולים להופיע תסמינים חמורים יותר כגון ירידה משמעותית במשקל, הקאות דמיות, צואה שחורה המעידה על דימום, קשיי בליעה ותחושת חולשה כללית. חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להיגרם גם ממצבים שפירים, אך הופעתם המתמשכת מחייבת בירור רפואי.
אבחון סרטן קיבה מתבצע בעיקר באמצעות בדיקת GASTROSCOPY, הכוללת החדרת צינור גמיש עם מצלמה לקיבה ונטילת דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית. לאחר אישור האבחנה, מבוצעות בדיקות הדמיה כגון CT ו-PET-CT לקביעת היקף התפשטות המחלה. שלב המחלה נקבע לפי מידת חדירת הגידול לדופן הקיבה, מעורבות בלוטות לימפה ונוכחות גרורות באיברים מרוחקים. קביעת השלב חיונית לתכנון הטיפול המתאים ולהערכת הפרוגנוזה.
טיפול בסרטן קיבה משתנה בהתאם לשלב המחלה ולמצבו הכללי של המטופל. ניתוח להסרת הגידול מהווה את הטיפול העיקרי במחלה מקומית, וכולל לעיתים הסרה חלקית או מלאה של הקיבה יחד עם בלוטות לימפה סמוכות. טיפול כימותרפי ניתן לעיתים לפני הניתוח להקטנת הגידול או אחריו למניעת הישנות. במקרים מתקדמים, משולבים טיפולים כגון CHEMOTHERAPY, טיפול ממוקד מטרה נגד חלבונים ספציפיים על פני התאים הסרטניים, ואימונותרפיה המעוררת את מערכת החיסון להילחם בגידול.
הפרוגנוזה של סרטן קיבה תלויה במידה רבה בשלב בו מתגלה המחלה. כאשר הסרטן מתגלה בשלב מוקדם ומוגבל לרירית הקיבה, שיעורי ההישרדות לחמש שנים עשויים להגיע ל-90% ומעלה. לעומת זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם עם גרורות, הפרוגנוזה פחות טובה משמעותית. מניעה וגילוי מוקדם הם המפתח לשיפור התוצאות, וכוללים טיפול בזיהום HELICOBACTER PYLORI, הימנעות מעישון, שמירה על תזונה בריאה ופנייה לרופא בהופעת תסמינים מחשידים. במדינות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תוכניות סקר באמצעות גסטרוסקופיה הוכיחו יעילות בהפחתת התמותה מהמחלה.