חיידק סטרפטוקוקוס הוא קבוצה רחבה של חיידקים כדוריים המסודרים בשרשראות ארוכות, וזו הסיבה לשמם המדעי STREPTOCOCCUS שמקורו ביוונית ומשמעותו "חרוזים מפותלים". חיידקים אלה נמנים על הפתוגנים השכיחים ביותר בבני אדם, והם אחראים למגוון רחב של מחלות, מדלקות גרון קלות ועד זיהומים חמורים ומסכני חיים. חלק מזני החיידק חיים באופן טבעי בגוף האדם מבלי לגרום נזק, בעוד אחרים מהווים איום של ממש על בריאות האדם.
קיימים סוגים רבים של חיידקי סטרפטוקוקוס, והם מסווגים לקבוצות שונות על פי מאפיינים ביולוגיים. סטרפטוקוקוס מקבוצה A, הידוע גם כ-STREPTOCOCCUS PYOGENES, הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת גרון חיידקית, המכונה גם STREP THROAT. חיידק זה מתפשט בקלות דרך טיפות רוק באוויר, מגע ישיר או שימוש משותף בחפצים אישיים. בנוסף לדלקת גרון, הוא גורם לזיהומי עור כמו אימפטיגו, צלוליטיס וקדחת השנית.
סטרפטוקוקוס מקבוצה B, או STREPTOCOCCUS AGALACTIAE, מהווה סיכון משמעותי בעיקר לתינוקות בעת הלידה. חיידק זה נמצא באופן טבעי במערכת העיכול ובנרתיק של נשים רבות, ולרוב אינו גורם לתסמינים. עם זאת, במהלך לידה הוא עלול לעבור לתינוק ולגרום לזיהומים חמורים כמו דלקת קרום המוח או אלח דם. משום כך, נשים הרות נבדקות באופן שגרתי לנשאות של חיידק זה בשבועות האחרונים להריון.
סטרפטוקוקוס פנאומוניה, הידוע גם כ-STREPTOCOCCUS PNEUMONIAE או פנאומוקוק, הוא גורם מרכזי לדלקת ריאות, דלקת אוזניים ודלקת קרום המוח. חיידק זה מצויד בכמוסה חיצונית המגינה עליו מפני מערכת החיסון של הגוף, מה שהופך אותו לפתוגן יעיל במיוחד. למרבה המזל, קיימים חיסונים יעילים נגד חיידק זה, המומלצים לתינוקות, קשישים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
הסימפטומים של זיהום סטרפטוקוקלי משתנים בהתאם לאזור הנגוע ולסוג החיידק. בדלקת גרון סטרפטוקוקלית מופיעים כאב גרון עז, חום גבוה, קושי בבליעה ולעתים פריחה אופיינית. זיהומי עור מתבטאים באדמומיות, נפיחות וכאב באזור הנגוע. במקרים חמורים יותר עלולים להופיע סימנים של זיהום מערכתי כמו חום גבוה, ירידה בלחץ דם ופגיעה באיברים.
אבחון זיהום סטרפטוקוקלי נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקת מטוש מהאזור הנגוע, כמו הגרון או העור. קיימות בדיקות מהירות לזיהוי STREP A שנותנות תוצאות תוך דקות, וכן תרביות מעבדה המספקות תשובה מדויקת יותר. בדיקות דם עשויות לסייע באבחון זיהומים מערכתיים או סיבוכים של המחלה.
הטיפול בזיהומי סטרפטוקוקוס מתבסס בעיקר על אנטיביוטיקה, כאשר פניצילין נותר הטיפול המועדף ברוב המקרים. חשוב להשלים את מלוא מהלך הטיפול האנטיביוטי גם אם התסמינים חולפים, על מנת למנוע התפתחות עמידות ולהפחית סיכון לסיבוכים. סיבוכים אפשריים של זיהום סטרפטוקוקלי שלא טופל כראוי כוללים קדחת ראומטית, הפוגעת בלב ובמפרקים, ודלקת כליות פוסט-סטרפטוקוקלית.
מניעת הדבקה בסטרפטוקוקוס כוללת שמירה על היגיינת ידיים קפדנית, הימנעות משיתוף כלי אוכל ומברשות שיניים, וכיסוי הפה בעת שיעול או עיטוש. אנשים הסובלים מדלקת גרון סטרפטוקוקלית מומלץ להם להישאר בבית לפחות 24 שעות לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי כדי למנוע הדבקת אחרים. חיסונים נגד פנאומוקוק מהווים אמצעי מניעה יעיל נגד זיהומים קשים בקבוצות סיכון.