בדיקת TOXOPLASMA IGG היא בדיקת דם שנועדה לזהות נוגדנים מסוג IGG כנגד הטפיל TOXOPLASMA GONDII, הגורם למחלה הנקראת טוקסופלזמה. נוגדנים אלו מעידים על כך שהגוף נחשף לטפיל בעבר ופיתח נגדו תגובה חיסונית. הבדיקה נפוצה במיוחד בקרב נשים בהיריון או מי שמתכננות היריון, שכן הזיהום עלול להוות סיכון לעובר המתפתח.
הטפיל TOXOPLASMA GONDII הוא טפיל חד-תאי הנפוץ מאוד בטבע, וחתולים משמשים כפונדקאים העיקריים שלו. בני אדם נדבקים בדרך כלל באמצעות מגע עם צואת חתולים נגועה, אכילת בשר נא או לא מבושל כראוי, או צריכת ירקות ופירות שלא נשטפו היטב. ההערכה היא שכשליש מאוכלוסיית העולם נושאת את הטפיל, כאשר רוב הנדבקים אינם מודעים לכך כלל מכיוון שהזיהום לרוב אינו גורם לתסמינים באנשים בריאים.
תוצאה חיובית לנוגדני IGG מצביעה על כך שהאדם נדבק בטפיל בעבר, ייתכן לפני שנים רבות, והגוף פיתח חסינות. במקרה של אישה בהיריון, תוצאה חיובית עשויה להיות דווקא מרגיעה, שכן היא מעידה על חסינות קיימת שמגנה על העובר מפני זיהום ראשוני במהלך ההיריון. יחד עם זאת, חשוב להבחין בין זיהום ישן לבין זיהום טרי שהתרחש לאחרונה.
תוצאה שלילית לנוגדני IGG מעידה על כך שהאדם מעולם לא נחשף לטפיל ואינו בעל חסינות. עבור נשים בהיריון, משמעות הדבר היא שיש להקפיד במיוחד על כללי מניעה לאורך כל ההיריון, כולל הימנעות ממגע עם ארגזי חול של חתולים, בישול יסודי של בשר, ושטיפה קפדנית של ירקות ופירות. במקרה של חשיפה לטפיל במהלך ההיריון ללא חסינות קודמת, קיים סיכון להעברת הזיהום לעובר.
לעיתים הרופא יבקש לבצע גם בדיקת TOXOPLASMA IGM במקביל לבדיקת ה-IGG. נוגדני IGM מופיעים בשלב מוקדם של הזיהום ומעידים על חשיפה טרייה יחסית לטפיל. שילוב התוצאות של שני סוגי הנוגדנים מאפשר לרופא להעריך את עיתוי הזיהום בצורה מדויקת יותר, מה שחשוב במיוחד בהקשר של היריון.
זיהום ראשוני בטפיל במהלך ההיריון עלול לגרום לסיבוכים שונים בעובר, כולל פגיעה במערכת העצבים, בעיות ראייה, ובמקרים חמורים אף הפלה או לידה מת. הסיכון לעובר תלוי בשליש ההיריון שבו התרחש הזיהום — זיהום בשליש הראשון נדיר יותר אך עלול לגרום לנזק חמור יותר, בעוד זיהום בשליש השלישי שכיח יותר אך בדרך כלל פחות חמור.
אצל אנשים עם מערכת חיסון תקינה שאינם בהיריון, זיהום בטוקסופלזמה בדרך כלל אינו מצריך טיפול. לעומת זאת, אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כגון חולי איידס או מושתלי איברים, הזיהום עלול להיות חמור ולדרוש טיפול תרופתי. במקרים אלו, הבדיקה משמשת הן לאבחון והן למעקב אחר יעילות הטיפול.
הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם פשוטה ואינה דורשת הכנה מיוחדת כמו צום. התוצאות מתקבלות בדרך כלל תוך מספר ימים, והרופא המטפל יפרש אותן בהתאם להקשר הקליני ולמצב הרפואי של המטופל. חשוב להיוועץ ברופא לגבי משמעות התוצאות ולא לפרש אותן באופן עצמאי.