אולטרסונוגרפיה (ULTRASONOGRAPHY) היא שיטת הדמיה רפואית המבוססת על שימוש בגלי קול בתדר גבוה ליצירת תמונות של מבנים פנימיים בגוף. בניגוד לצילום רנטגן או בדיקות CT, שיטה זו אינה משתמשת בקרינה מייננת, מה שהופך אותה לבטוחה במיוחד לשימוש חוזר ולבדיקת נשים בהיריון ועוברים. הטכנולוגיה פותחה במקור לשימושים צבאיים וימיים, אך מאז שנות החמישים של המאה העשרים היא הפכה לאחד מכלי האבחון החשובים ביותר ברפואה המודרנית.
עקרון הפעולה של האולטרסונוגרפיה מבוסס על תופעת ההד. מכשיר הנקרא TRANSDUCER (מתמר) משדר גלי קול בתדר של 2 עד 18 מגה-הרץ לתוך הגוף. כאשר גלים אלה פוגשים רקמות בעלות צפיפויות שונות, חלקם מוחזרים בחזרה אל המתמר. מחשב מעבד את האותות החוזרים ויוצר מהם תמונה דו-ממדית או תלת-ממדית בזמן אמת. ככל שההבדל בצפיפות בין הרקמות גדול יותר, כך ההד החוזר חזק יותר והתמונה ברורה יותר.
השימוש הנפוץ והמוכר ביותר באולטרסונוגרפיה הוא במעקב אחר היריון. הבדיקה מאפשרת לצפות בעובר, לעקוב אחר התפתחותו, לזהות את מינו ולגלות מומים מולדים בשלב מוקדם. מעבר לתחום הנשים וההיריון, הבדיקה משמשת לאבחון מגוון רחב של מצבים רפואיים, כולל בדיקת איברי הבטן כגון כבד, כיס מרה, כליות וטחול. היא גם מסייעת באבחון מחלות לב באמצעות ECHOCARDIOGRAPHY (אקו לב), בבדיקת בלוטת התריס ובהערכת כלי דם.
קיימים מספר סוגים של בדיקות אולטרסונוגרפיה המותאמים לצרכים שונים. DOPPLER ULTRASOUND מאפשר להעריך את זרימת הדם בכלי הדם ומשמש לאבחון קרישי דם, היצרויות בעורקים ובעיות במסתמי הלב. TRANSVAGINAL ULTRASOUND מבוצע באמצעות החדרת המתמר לנרתיק ומספק תמונות מדויקות יותר של הרחם והשחלות. TRANSRECTAL ULTRASOUND משמש בעיקר להערכת בלוטת הערמונית אצל גברים.
ההכנה לבדיקת אולטרסונוגרפיה משתנה בהתאם לאזור הנבדק. בבדיקת בטן עליונה נדרש לרוב צום של מספר שעות, בעוד שבדיקת אזור האגן דורשת לעיתים שלפוחית שתן מלאה כדי לשפר את איכות התמונה. הבדיקה עצמה אינה כואבת ונמשכת בדרך כלל בין 15 ל-45 דקות. הרופא או הטכנאי מורחים ג'ל מיוחד על העור כדי לשפר את מעבר גלי הקול, ואז מעבירים את המתמר על פני האזור הנבדק.
יתרונותיה של האולטרסונוגרפיה רבים ומשמעותיים. מעבר להיעדר הקרינה המייננת, מדובר בבדיקה זולה יחסית, נגישה וניידת — ניתן לבצע אותה גם ליד מיטת החולה. היא מספקת תמונות בזמן אמת, מה שמאפשר להעריך תנועה ותפקוד של איברים. עם זאת, לשיטה יש גם מגבלות: גלי הקול אינם חודרים היטב דרך עצמות או אוויר, ולכן היא פחות יעילה לבדיקת הריאות או המוח אצל מבוגרים. כמו כן, איכות הבדיקה תלויה במידה רבה במיומנות המבצע.
ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות הביאה לפיתוח אולטרסונוגרפיה תלת-ממדית וארבע-ממדית (הכוללת את ממד הזמן), המספקות תמונות מפורטות ומרשימות במיוחד. כיום משמשת האולטרסונוגרפיה גם להנחיית פעולות פולשניות כמו ביופסיות וניקורים, ומאפשרת לרופאים לבצע את הפעולות בדיוק רב תוך מזעור הסיכונים. שילוב זה של בטיחות, נגישות ודיוק הופך את האולטרסונוגרפיה לכלי שאין לוותר עליו ברפואה המודרנית.