דלקת בדרכי השתן (URINARY TRACT INFECTION או בקיצור UTI) היא זיהום חיידקי הפוגע במערכת השתן, והיא אחת הזיהומים החיידקיים השכיחים ביותר בקרב ילדים. הזיהום יכול להתפתח בכל חלק של מערכת השתן, החל משלפוחית השתן ועד לכליות. אצל ילדים, זיהום זה דורש תשומת לב מיוחדת מכיוון שהתסמינים לא תמיד ברורים, והאבחון המוקדם חיוני למניעת סיבוכים ארוכי טווח.
מערכת השתן כוללת את הכליות, השופכנים (URETERS), שלפוחית השתן (BLADDER) והשופכה (URETHRA). בדרך כלל, מערכת זו נשארת סטרילית ונקייה מחיידקים. כאשר חיידקים, בעיקר מסוג ESCHERICHIA COLI המגיעים ממערכת העיכול, מצליחים לחדור דרך השופכה ולהתרבות במערכת השתן, מתפתח הזיהום. אצל בנות, הסיכון גבוה יותר בשל המבנה האנטומי — השופכה קצרה יותר וקרובה לפתח פי הטבעת, מה שמקל על מעבר חיידקים.
התסמינים של דלקת בדרכי השתן משתנים בהתאם לגיל הילד ולמיקום הזיהום. אצל תינוקות ופעוטות, הסימנים עשויים להיות לא ספציפיים וכוללים חום ללא סיבה נראית לעין, עצבנות יתר, סירוב לאכול, הקאות או שלשולים, וריח חריף ולא נעים מהשתן. לעיתים התסמין היחיד יהיה חום גבוה שלא ניתן להסביר אותו, ולכן רופאי ילדים ממליצים לבדוק שתן בכל מקרה של חום לא מוסבר בתינוקות.
אצל ילדים גדולים יותר, התסמינים דומים יותר לאלו של מבוגרים וכוללים כאב או צריבה בזמן מתן שתן (DYSURIA), תכיפות במתן שתן, תחושת דחיפות, כאבי בטן תחתונה או גב תחתון, והרטבה משנית אצל ילדים שכבר הפסיקו להרטיב. כאשר הזיהום מגיע לכליות (PYELONEPHRITIS), עלולים להופיע חום גבוה, צמרמורות, כאבי גב או צד, ותחושת חולי כללית.
האבחנה של דלקת בדרכי השתן מתבססת על בדיקת שתן הכוללת בדיקה כללית (URINALYSIS) ותרבית שתן (URINE CULTURE). חשוב מאוד לאסוף את דגימת השתן בצורה נכונה כדי למנוע זיהום של הדגימה. אצל ילדים שאינם שולטים על הסוגרים, ייתכן שיידרש איסוף באמצעות צנתר או שקית סטרילית מיוחדת. אצל ילדים גדולים יותר, מומלץ לאסוף דגימת שתן מאמצע הזרם לאחר ניקוי האזור.
הטיפול בדלקת בדרכי השתן מתבסס על מתן אנטיביוטיקה, כאשר סוג התרופה, המינון ומשך הטיפול נקבעים על ידי הרופא בהתאם לגיל הילד, חומרת הזיהום ותוצאות התרבית. ברוב המקרים, הטיפול נמשך בין 7 ל-14 ימים. חשוב להקפיד על מתן מלוא מנות האנטיביוטיקה גם אם הילד מרגיש טוב יותר לאחר מספר ימים, כדי למנוע הישנות הזיהום ופיתוח עמידות חיידקית.
ילדים הסובלים מדלקות שתן חוזרות או מזיהום ראשון בגיל צעיר מאוד עשויים להזדקק לבירור נוסף. בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד של הכליות (RENAL ULTRASOUND) או בדיקת VCUG (VOIDING CYSTOURETHROGRAM) יכולות לגלות מומים מולדים במערכת השתן או REFLUX — מצב בו שתן זורם חזרה מהשלפוחית לכיוון הכליות. גילוי מוקדם של בעיות אלו מאפשר טיפול מתאים ומניעת נזק לכליות.
למניעת דלקות שתן מומלץ להקפיד על שתייה מרובה, לעודד את הילד להטיל שתן בתדירות ולא לעצור, להקפיד על ניגוב מלפנים לאחור לאחר שימוש בשירותים (בעיקר אצל בנות), לטפל בעצירות אם קיימת, ולהימנע מאמבטיות עם סבונים מגרים. במקרים מסוימים של זיהומים חוזרים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול מונע באנטיביוטיקה במינון נמוך.
חשוב לפנות לרופא בכל חשד לדלקת בדרכי השתן, ובמיוחד כאשר מדובר בתינוק עם חום, ילד עם כאבים עזים, או כאשר מופיעים סימנים של זיהום בכליות כמו חום גבוה וכאבי גב. טיפול מהיר ומתאים מונע סיבוכים ומבטיח החלמה מלאה.